"תפילה לדוד": חפירה במבצר הורקניה חשפה כתובת נדירה מתהילים

דרישת שלום מהעבר: פרויקט חפירות התקיים במבצר הורקניה, אתר מבודד במדבר יהודה, בעקבות פעילות הולכת וגוברת של שודדי עתיקות במקום - במהלכו התגלתה כתובת ביוונית עתיקה, המהווה פרפרזה של תהילים פ"ו.

ד"ר אורן גוטפלד ומיכל הבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים הם שהשיקו את עונת החפירות המדעית הראשונה אי פעם במבצר הורקניה, במסגרתה חשפו את הכתובת הנדירה ביוונית מהתקופה הביזנטית.

מבצר הורקניה שוכן על כיפה מבודדת, החולשת על סביבתה כ-250 מטר מעל פני בקעת הורקניה, כ-17 ק"מ מדרום-מזרח לירושלים ו-8 ק"מ מדרום-מערב לקומראן. למעט מספר בדיקות וסקרים שנערכו באתר לאורך השנים, טרם נערכה בו חפירה ארכיאולוגית מדעית מסודרת עד כה. חלק מהסיבות לכך הן: מיקום האתר בשטח אש צה"לי, דרך גישה מאתגרת ולוגיסטיקה מורכבת.

חרף הקשיים, בחודש מאי האחרון משלחת בראשות ד"ר אורן גוטפלד ומיכל הבר מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף אוניברסיטת קרסון-ניומן (ג'פרסון סיטי, טנסי) וארגון American Veterans Archaeological Recovery, חפרו באתר במשך ארבעה שבועות.

שורות טקסט ובראשן צלב

המשלחת התמקדה בשני שטחי חפירה עיקריים, כשבקצה הדרום-מערבי של הפסגה נחשפו קטעי ביצורים מימי בית שני, ביניהם חומה איתנה ומגדל שמירה.

ד"ר אורן גוטפלד הסביר: "בביצורים אנו מבחינים באלמנטים אדריכליים המזכירים את התמונה בהרודיון, כחלק מאותו חזון בנייה של הורדוס, אם כי בקנה מידה מצומצם יותר. יתכן שהעבודה נעשתה אפילו על ידי אותם מהנדסים ובנאים. זה לא במקרה שאנו מכנים את הורקניה 'האחות הקטנה של הרודיון'".

בחלקו הצפון-מערבי של ההר, הסירה המשלחת שכבת מפולת מסיבית של אבני בנייה שקרסו מהקומה העליונה אל תוך אולם בקומת המרתף של מבנה רחב. לאורך קירותיו הפנימיים של האולם שולבו אומנות (מעין עמודים בעלי מתאר רבוע) אחת מול השנייה - דבר שרומז על הימצאותן של קשתות שתמכו בתקרה ובקומה עליונה של המנזר, שלא שרדו.

במהלך החפירה, התגלתה על רצפת הטיח של האולם אבן בנייה גדולה המונחת על צידה ועליה, בצבע אדום, תשע או עשר שורות של טקסט ובראשן צלב. הבר וגוטפלד זיהו את הכתב כיוונית קוֹינֵה, השפה בה נכתבה הברית החדשה - אך פנו לקולגה שלהם, האפיגרף ד"ר אבנר אקר מאוניברסיטת בר-אילן, לפיענוח. מקריאה ראשונית (סוף הטקסט אינו קריא), עולה שמדובר בפרפרזה של תהילים פרק פ"ו, "תפילה לדוד".

בעוד שהשורות המקוריות הן: "תְּפִלָּ֗ה לְדָוִ֥ד הַטֵּֽה-יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי-עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי: שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי...", כך כתובה הגרסה מהורקניה:
‏†  Ἰ(η)σοῦ Χ(ριστ)ὲ יאזו כריסטו†
‏φύλαξ<ο>ν με ὅτι     שָׁמְרָה נַפְשִׁי
‏[π]τ<ω>χὸς (καὶ) כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי
‏[π]έν[ης] <εἰ>μὶ <ἐ>γώ

ד"ר אקר אמר כי: "מדובר באחד ממזמורי התהילים הנפוצים ביותר בליטורגיה הנוצרית בעת העתיקה. ככל הנראה, אחד הנזירים צייר גרפיטי של הצלב על הקיר, ומתחתיו רשם תפילה שהכיר היטב".

בהמשך, תיאר אקר כי: "לפי סגנון הכתב, הכתובת מתוארכת לא יאוחר למחצית הראשונה של המאה ה-ו׳ לסה"נ". בהמשך הוא אף ציין כי: "כמה שגיאות תחביר שנעשו בתעתיק מעידות שכותב השורות לא דיבר יוונית כשפת אם, אלא היה יליד האזור, אולי אפילו מקומי, ודובר שפה שמית".

כתובת נוספת נחשפה מתחת לשכבת המפולת באולם, גם היא של אבן בנייה, אך קריאתה טרם הושלמה. לדברי הבר: "למעט ממצאים ברקורד ההיסטורי והארכיאולוגי יש חשיבות רבה כפי שיש לכתובות. יש להדגיש שכתובות אלה הן בעצם הראשונות שהתגלו בחפירה סטרטיגרפית מסודרת מתועדת באתר. אנחנו מכירים את פיסות הפפירוסים מראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת, חלקן הגיעו לשוק העתיקות וחלקן נמצאו באתר עצמו, אך בשני המקרים מקורם המדויק לא ידוע".

"מירוץ נגד הזמן"

בהמשך החפירה באולם, המשלחת גילתה טבעת זהב שלמה זעירה, בקוטר של כ-1 ס"מ בלבד, המתאימה לילד או לילדה. הטבעת משובצת באבן טורקיז אובאלית ועליה כתובת חרוטה בערבית כופית.

ד"ר ניצן אמיתי-פרייס, מומחית לאפיגרפיה ערבית מהאוניברסיטה העברית, ציינה כי: "סגנון הכתב מתאים לראשית התקופה האסלאמית, בימי הח'ליפות האומאית במאות ה-ז' וה-ח' לספירה. קיים מאפיין ייחודי בכתובת, כאשר המילה הראשונה והשלישית כתובה בכתב ראי, דבר שאולי מעיד על שימוש הטבעת כחותם". היא פיענחה את הכתובת המיניאטורית: مَا شَاءَ ٱللَّٰهُ משאללה, או "כך אללה רצה".

לגבי מקורה של אבן הטורקיז ששובצה בטבעת, ציינה ד"ר אמיתי-פרייס כי: "הטורקיז בתקופה זו הגיע מח'וראסאן או מנישאפור, כיום באיראן. המסלול שעשתה הטבעת בדרכה להורקניה יישאר בגדר תעלומה, כמו גם זהות מי שענדה אותה".

לצד ההתרגשות והציפייה להמשך החפירות, הבר וגוטפלד מעריכים את המורכבות: "אנחנו מודעים לכך שעצם החפירות עלול לעורר את שודדי העתיקות, אך הם היו לפנינו וכנראה שימשיכו גם אחרינו. יחד עם זאת, נזקי השוד מדגישים את הצורך בחפירות מדעיות, בוודאי באתר רגיש כמו הורקניה. שם, ובאתרים אחרים, קיים סוג של מרוץ נגד הזמן".