"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מערת קבורה מלפני 1,850 שנים: עדויות ליישוב יהודי עתיק בגליל נמצאו במבצע נגד שודדי עתיקות
פקחי רשות העתיקות ושוטרי תחנת כפר כנא הבחינו בעבודות הנדסיות שמתבצעות בכפר משהד • כאשר ניגשו למקום הם גילו לתדהמתם מערת קבורה עתיקה שנהרסה ונבזזה • "נכסי תרבות שאבדו לנצח" • הממצאים שניצלו: כוך קבורה בודד, שברי ארונות עתיקים וכלי קבורה - עדות ליישוב יהודי שהתקיים במקום לפני אלפי שנים
ארונות הקבורה שנמצאו באתר. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

מערת קבורה מלפני 1,850 שנים: עדויות ליישוב יהודי עתיק בגליל נמצאו במבצע נגד שודדי עתיקות

פקחי רשות העתיקות ושוטרי תחנת כפר כנא הבחינו בעבודות הנדסיות שמתבצעות בכפר משהד • כאשר ניגשו למקום הם גילו לתדהמתם מערת קבורה עתיקה שנהרסה ונבזזה • "נכסי תרבות שאבדו לנצח" • הממצאים שניצלו: כוך קבורה בודד, שברי ארונות עתיקים וכלי קבורה - עדות ליישוב יהודי שהתקיים במקום לפני אלפי שנים

יורי ילון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במבצע של משטרת כפר כנא והיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות נחשפה ביום ראשון האחרון מערת קבורה יהודית בכפר משהד שבגליל. מדובר בעדות ליישוב יהודי שהתקיים במקום במאה השנייה לספירה.

במסגרת פעילות מודעינית, הגיעו שוטרי תחנת כפר כנא ומפקחי רשות העתיקות לשטח מגרש פרטי במועצה האזורית משהד.
מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות הבחינו במספר ערימות אדמה בשטח המגרש, שנראה היה כי הן מסתירות מאחוריהן דבר-מה. בעל השטח והאחראי על אתר הבנייה התבקש להסיר את ערימות העפר, ומאחוריהן התגלתה מערת קבורה עתיקה, חצובה בסלע, ובה תשעה כוכי קבורה. בעקבות ההרס שנוצר מהעבודות ההנדסיות, רק כוך קבורה בודד נותר בשלמותו.

ממצאים שנמצאו במערת הקבורה, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

בפתח המערה נמצאו שלוש גלוסקמאות אבן מעוטרות, ששימשו בעת העתיקה לליקוט עצמות אדם. הגלוסקמאות נתגלו ריקות ולא במקומן הטבעי, דבר שהעלה את החשד המיידי שבמערה התבצע לאחרונה שוד עתיקות.

ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הסביר את משמעות הממצאים: ״הארונות המעוטרים שימשו את האוכלוסייה היהודית בגליל במהלך המאה השלישית לספירה. על הארונות סותתו דגמים ששייכים לעולם הקבורה היהודי ומושפעים מהתרבות היוונית. מנהג קבורה זה, הפך לנפוץ בגליל בעקבות כישלון מרד בר-כוכבא והגעת אוכלוסייה יהודית לאזור מיהודה וירושלים. לפיכך, מציאת גלוסקמאות אבן מעוטרות במערה בכפר משהד מצביעה על קיומו של ישוב יהודי במקום במאה השנייה לספירה״.

ארונות הקבורה שנמצאו באתר, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות: ״מבצעי החפירה השמידו לחלוטין מערת קבורה עתיקה, והיו, על פי החשד, בעיצומה של בזיזת מערת קבורה נוספת. לעולם לא נוכל לדעת כיצד נראתה המערה שהושמדה - או מה היה בתוכה ונעלם. נכסי תרבות בני כמעט 2,000 שנה אבדו לנצח. בזכות עירנות ופעילות נחושה של שוטרי תחנת כפר כנא, ושיתוף פעולה מוצלח עם רשות העתיקות, ניצלה אחת מהמערות. בזכות הממצאים העתיקים שאותרו בשטח, נוכל להציל - ולו במשהו, את המידע הארכאולוגי וההיסטורי על האתר והישוב הקדום״.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: ״אני קורא לציבור הרחב להמשיך לגלות עירנות ולסייע לרשות העתיקות ולדווח על כל פעילות חשודה של עבודות חפירה, חציבה או בנייה, במקומות שבהם יש סיכון לפגיעה בעתיקות. בכך, הציבור ישמש לנו כ"עיניים בשטח". יחד, נוכל להגן על המשאב הלאומי שלנו - אוצרות המורשת של ארץ ישראל״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...