"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ממצא מרתק ונדיר": 8 ביצי יען בנות יותר מ-4,000 שנה נחשפו בחולות ניצנה בנגב

הביצים הגדולות התגלו כשהן שבורות ליד מוקד מדורה קדום בשטח החקלאי ליד באר מילכה • מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: "החפירה סיפקה לנו הצצה אל חיי הנוודים שהסתובבו כאן בעת ההיא"

,עודכן
0השמעה
הממצאים יעברו מהחפירה היישר למעבדות האנליטיות, צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

שמונה ביצי יען בנות יותר מ-4,000 שנה נחשפו בחולות ניצנה בנגב, ליד מוקד מדורה קדום.

התגלית הנדירה, שתיארוכה הראשוני נע בטווח שבין 7,500-4,000 שנים לפני זמננו, התגלתה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשטח החקלאי של היישוב באר מילכה, במסגרת הכשרת שטח חקלאי וביוזמת קרן קיימת לישראל והמועצה האזורית רמת נגב.

8 ביצי יען בנות יותר מ-4,000 שנה,צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

"מצאנו אתר חנייה, המשתרע על פני כ-200 מ', שהיה בשימוש נוודי המדבר כבר מהתקופות הפרהיסטוריות", אומרת לורן דייויס, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "באתר גילינו אבנים שרופות, כלי צור ואבן ושברי חרסים, אבל הממצא המיוחד באמת הינו מכלול של ביצי יען. הנוודים אמנם לא בנו מבני קבע, אבל האתר הזה בהחלט מאפשר להרגיש את הנוכחות שלהם במדבר. אתרים מהסוג הזה מתכסים במהירות בדיונות, ונחשפים עם תנועת החולות במהלך מאות ואלפי שנים. עובדה זו, אפשרה השתמרות יוצאת מן הכלל של הביצים, אשר לרוב אינן משתמרות. כעת, החפירה סיפקה לנו הצצה אל חיי הנוודים שהסתובבו כאן בעת ההיא".

תגלית נדירה,צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

היענים חיו באזורנו מהתקופות הפרהיסטוריות הקדומות, ועד להיכחדותן במאה ה-19. את הביצים שלהן מוצאים באתרי עתיקות מכל התקופות, עובדה המלמדת כי ביצי היען היו חומר גלם חשוב.

"אנחנו מוצאים ביצי יען באתרים ארכיאולוגים הקשורים לקבורה ולפולחן, וגם ככלי יוקרה וכמעין מימיות לשתיית נוזלים. כמובן שהן גם שימשו כמקור לאוכל: ביצת יען אחת, שווה בערכה התזונתי לכ-25 ביצי תרנגולת רגילות", אומר ד"ר אמיר גורזלזני מרשות העתיקות, שחקר את הנושא. "לפעמים, אפילו נמצאות עדויות לקישוט או חריטה על ביצי היען - דבר המעיד על השימוש בהן כחפצי נוי".

"החפירה סיפקה לנו הצצה אל חיי הנוודים",צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

״הקרבה של הביצים שחשפנו כאן למוקד של שריפה, והאופן שבו הן נמצאו באתר – בסמיכות זו לזו, מעידה שלא מדובר בפיזור טבעי, אלא בליקוט מכוון שנעשה בידי אנשים", אומרת דייויס. "אחת הביצים נמצאה ממש בתוך מוקד המדורה, עובדה שמחזקת את הסברה שמדובר בליקוט לשם מאכל. ככל הידוע לנו, זו הפעם ראשונה שיש לנו בארכיאולוגיה סימנים לבישול ביצה בתקופה הזו. רמת ההשתמרות האתר, שנמצא כמעט על פני השטח, היא נדירה, ומצב השתמרותן של הביצים, למרות שהן שבורות, אף הוא טוב מאוד".

תיארוכה הראשוני נע בטווח שבין 7,500-4,000 שנים,צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

דייויס מוסיפה כי "בדיקות מדעיות לאחר החפירה, יוכלו להוסיף מידע על גילו המדויק של האתר ועל עונת ההטלה של הביצים. בהמשך, בכוונתנו לשחזר את הביצה השלמה בעבודת רפאות, כמו פאזל. הביצה השלמה תוכל לספר לנו למה שימשו הביצים. יש עוד דברים רבים שביצי היען יכולות לגלות לנו; בימינו ניתן אפילו לבדוק באיזה מין של יען מדובר. מבחינתי, כל קליפה שווה זהב. אני מחכה בציפייה לשלב המחקר במעבדה. הטוב עוד לפנינו".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "מכלול ביצי היען מבאר מילכה הוא ממצא מרתק ונדיר. נראה שביצי היען שרדו משום שהיו מכוסות בחולות הדיונות לאורך זמן, וגם בשל האקלים באזור, הצחיח יחסית. הממצאים יעברו מהחפירה היישר למעבדות האנליטיות בקריה הלאומית לארכאולוגיה של א"י, שם הוא יעברו שימור והמשך מחקר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר