"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
טיקטוק מתחילה לגבות כסף - אלו המחירים
למרות שזה עדיין לא הגיע לישראל, טיקטוק עושה יוטיוב ומצטרפת למרוץ החימוש של הרשתות החברתיות • האפליקציה משיקה מנוי חדש - ללא פרסומות ובתשלום
טיקטוק. צילום: רויטרס
מס גלילה

טיקטוק מתחילה לגבות כסף - אלו המחירים

למרות שזה עדיין לא הגיע לישראל, טיקטוק עושה יוטיוב ומצטרפת למרוץ החימוש של הרשתות החברתיות • האפליקציה משיקה מנוי חדש - ללא פרסומות ובתשלום

שחר שפירו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

החוזה הבלתי כתוב של האינטרנט המודרני הולך ונקרע לנגד עינינו.במשך שנים הורגלנו שהשירותים הטובים ביותר - מפייסבוק ועד טיקטוק - ניתנים לנו בחינם, כשהתמורה היא הנתונים האישיים שלנו והנכונות לצפות במודעות. אבל היום (שני), טיקטוק מודיעה רשמית כי היא עוברת לשלב הבא: "טיקטוק ללא פרסומות" - תמורת תשלום חודשי קבוע.

טיקטוק מתחילה לגבות כסף בבריטניה, צילום: טיקטוק

החל מהחודשים הקרובים, משתמשים מעל גיל 18 בבריטניה יתחילו לראות הודעות קופצות באפליקציה המזמינות אותם להירשם לשירות החדש בעלות של 3.99 ליש"ט לחודש (19.15 שקלים, כאשר סביר להניח שאם הפיצ'ר יושק רשמית בישראל, המחיר יעוגל ל-19.90 שקלים בחודש, בדומה למודלים אחרים).

המטרה הרשמית של החברה היא "להעניק לקהילה יותר בחירה בשליטה על חוויית השימוש", כפי שהסביר כריס בוגר, המנכ"ל של טיקטוק בריטניה. עם זאת, מאחורי המילים המכובסות על "בחירה" ו"שליטה", מסתתרת מציאות כלכלית ורגולטורית מורכבת הרבה יותר.

טיקטוק אינה לבד במערכה. היא מצטרפת לענקיות כמו מטא (אינסטגרם ופייסבוק), סנאפצ'אט ו-X (טוויטר לשעבר), שכבר השיקו מנויים דומים. המודל הזה, המכונה לעיתים "Consent or Pay", הוא הדרך של ענקיות הטכנולוגיה להתמודד עם חוקי הגנת הפרטיות הנוקשים באירופה ובבריטניה.

המלחמה על הפרטיות שלכם עלתה מדרגה: טיקטוק התחילה לגבות כסף מהמשתמשים, צילום: אי.פי.אי

ככל שהרגולטורים מקשים על החברות לאסוף נתונים לצרכי טרגוט מודעות ללא הסכמה מפורשת, החברות מציבות למשתמש אולטימטום: או שתסכים למעקב פולשני ופרסומות מותאמות אישית, או שתשלם לנו כדי שנוכל "לוותר" על ההכנסה שאתה מייצר לנו דרך המפרסמים.

חשוב להבין כי המנוי החדש אינו מבטיח ניקוי מוחלט של הפיד. בעוד שפרסומות המוגשות ישירות על ידי המערכת של טיקטוק ייעלמו, המשתמשים עדיין ייחשפו לתוכן ממומן שיוצרי התוכן מעלים בעצמם. כלומר, סרטון של המשפיען האהוב עליכם שמקדם מוצר קוסמטיקה תחת האשטאג #ad עדיין יופיע, גם אם שילמתם את דמי המנוי.

החשש הגדול בקרב מומחי טכנולוגיה הוא יצירתו של "אינטרנט דו-שכבתי". מאט נאבארה, מומחה מוביל למדיה חברתית, מסביר ל-BBC כי אנחנו צועדים לעולם שבו השליטה על הפרטיות הופכת למצרך לעשירים בלבד. מי שידו משגת יוכל לרכוש לעצמו "חופש" ממכונת הטרגוט, בעוד ששאר המשתמשים (שהם, דרך אגב, הרוב המכריע) ימשיכו לעבור פרופילינג עמוק ולצרוך תכנים שמותאמים להם על פי כל תנועה ותנועה שלהם באפליקציה.

מהלך חיוני כדי להמשיך לתמוך באקוסיסטם הכלכל. משרדי טיקטוק בקליפורניה, צילום: GettyImages

מבחינת טיקטוק, המהלך הזה חיוני כדי להמשיך לתמוך באקוסיסטם הכלכלי שלה. החברה מדגישה כי המודל הנתמך בפרסומות סייע לעסקים קטנים ובינוניים בבריטניה לייצר הכנסות של יותר ממיליארד ליש"ט (כמעט ארבענ מיליארד שקלים) בשנת 2022 לבדה.

על ידי השארת הגרסה החינמית, טיקטוק מבטיחה שהמפרסמים לא יאבדו את הגישה לקהל היעד שלהם, בעוד שהיא עצמה מייצרת אפיק הכנסה יציב ובטוח יותר ממשתמשים שמאסו במודעות. כעת נותר לראות כמה מאיתנו באמת מוכנים לשלם עבור השקט שלהם, או שמא נמשיך "לשלם" בפרטיות שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...