החרק הקטן שמחזיק חלק עצום מהאוכל שלנו בחיים

יש משפט מפורסם שמיוחס לאלברט איינשטיין, ולפיו אם הדבורים ייעלמו, לבני האדם יישארו רק כמה שנים לחיות. זה נשמע דרמטי, אבל מבוסס על אמת עמוקה: דבורים הן הרבה יותר ממכונות קטנות לייצור דבש.

הדבר הראשון שצריך להבין הוא שכשאנחנו אומרים "דבורה", רובנו מדמיינים סוג אחד מתוך עולם עצום של בעלי חיים. ברחבי העולם קיימים יותר מ-20,000 מיני דבורים, ורובם בכלל לא מייצרים דבש שאנחנו אוכלים. יותר מזה, רוב מיני הדבורים אפילו לא חיים בממלכה מסודרת עם מלכה ופועלות. הם חיים כבודדות, כאשר כל נקבה בונה לעצמה קן ודואגת לצאצאים שלה.

תצורת הכוורת שאנחנו מכירים שייכת בעיקר לדבורי דבש, ובראשן דבורת הדבש המערבית, שחיה בחברה שנראית כאילו מישהו תכנן אותה לפי ספר נהלים.

יש מלכה אחת, שלא יושבת על כס קטן ומחלקת הוראות, אלא מופקדת על רבייה. בתקופות השיא מלכה בריאה יכולה להטיל עד כ-2,000 ביצים ביום. כל הכוורת למעשה בנויה סביב היכולת שלה לייצר את הדור הבא.

סביב המלכה נמצאות הפועלות – שכולן נקבות. אלו הדבורים שאנחנו בדרך כלל רואים מחוץ לכוורת כשהן עוברות מפרח לפרח. אבל איסוף צוף ואבקה הוא רק חלק קטן מהעבודה שלהן – הן מטפלות בזחלים, מנקות את הכוורת, מגינות עליה, בונות את חלות הדבש, מווסתות את הטמפרטורה ומעבדות את הצוף עד שהוא הופך לדבש.

הזכרים, הרחפנים, מחזיקים בתפקיד מאוד ספציפי: להזדווג עם המלכה. זה בערך כל הסיפור.

אבל כל המבנה המדהים הזה הוא לא הסיבה העיקרית שבגללה אנחנו צריכים לדאוג לדבורים. העבודה החשובה באמת מתרחשת כתופעת לוואי בזמן שהן מחפשות אוכל.

דבורה נוחתת על פרח כדי לאסוף צוף או אבקה. גרגרי אבקה נדבקים לשערות שעל גופה. היא עפה לפרח הבא, וחלק מהאבקה עובר אליו. הפעולה הקטנה הזאת מאפשרת לצמחים רבים להתרבות, לייצר זרעים ולהצמיח פירות.

דבורה לא קמה בבוקר ואומרת לעצמה שהיא הולכת להציל את החקלאות העולמית. מבחינתה היא בסך הכול מחפשת ארוחת צהריים. אנחנו פשוט מרוויחים בדרך.

והרווח הזה עצום; בערך שלושה רבעים מסוגי גידולי המזון המרכזיים בעולם תלויים לפחות במידה מסוימת בהאבקה של בעלי חיים. זה כולל פירות, ירקות, אגוזים, זרעים, קפה וקקאו. מבחינת כמות המזון הכוללת המספר נמוך יותר, בין היתר כי גידולי ענק כמו חיטה, אורז ותירס אינם תלויים בדבורים באותו אופן, אבל מאביקים עדיין תורמים לכ-35% מנפח הייצור החקלאי העולמי.

לכן, עולם בלי דבורים לא אומר שאנחנו מתעוררים ביום ראשון, אין דבורים, וביום חמישי האנושות נגמרת. המציאות תהיה איטית ומעצבנת הרבה יותר. עדיין יהיו לנו לחם, אורז, תפוחי אדמה ועוד גידולים שמסתדרים בלי האבקה של חרקים. אבל המדפים יתחילו להשתנות. פירות, אגוזים, ירקות ומוצרים רבים אחרים יהפכו לקשים ויקרים יותר לייצור. התזונה שלנו תהיה פחות מגוונת, וחלק מהמקורות החשובים לוויטמינים ומינרלים ייפגעו.

והבעיה לא נגמרת בסופרמרקט.

הדבורים מאביקות גם צמחי בר. אותם צמחים מספקים פירות, זרעים ומקומות מחיה לחרקים, ציפורים ויונקים אחרים. כמעט 90% ממיני צמחי הבר הפורחים בעולם תלויים לפחות במידה מסוימת בהאבקה של בעלי חיים. כלומר, כשפוגעים במאביקים, לא מוציאים רק חתיכה אחת מהמערכת. מושכים חוט שקשור לעוד המון דברים.

זה הכוח של דבורים; הן לא נראות כמו בעל חיים שאמור להיות קריטי לקיום של מערכת אקולוגית שלמה. אין להן גודל של לווייתן, כוח של אריה או מוח של קוף. הן פשוט עפות מפרח לפרח ועושות את הדבר שהן עשו מיליוני שנים.

ובזמן שאנחנו בעיקר עסוקים בלברוח מהן כשהן מתקרבות לשולחן, הן עובדות ברקע כדי שהשולחן הזה יהיה מלא באוכל.

אז אם אתם יושבים בסוכה ודבורה מעופפת לידכם, לא צריך להיכנס ישר לפאניקה. תנו לה לעבוד. יש לה משמרת די חשובה.