"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא תנחשו בחיים: 11 בעלי החיים שהורגים הכי הרבה אנשים
טוב, נו, רמזנו לכם על אחד מהם בכותרת. אבל יש כמה אחרים שיפתיעו אתכם מאוד – כולל אחד שיגרום לכם לתהיות פילוסופיות

לא תנחשו בחיים: 11 בעלי החיים שהורגים הכי הרבה אנשים

טוב, נו, רמזנו לכם על אחד מהם בכותרת. אבל יש כמה אחרים שיפתיעו אתכם מאוד – כולל אחד שיגרום לכם לתהיות פילוסופיות

יאיר מורמערכת היום פלוס
| עודכן:
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בן אדם עם סכין מול בעלי חיים מסוכנים | צילום: נוצר באמצעות GPT Image
[object Object]

אם היינו שואלים אתכם מה בעל החיים המסוכן ביותר לבני אדם, סביר להניח שהייתם אומרים כריש, נכון? אבל אם הולכים לפי מספרי ההרוגים בשנה, כריש לא נמצא אפילו בין 10 בעלי החיים הכי מסוכנים לנו – למעשה, הם בערך במקום ה-20, עם כ-6 מקרי מוות בשנה.

אז מי במקום הראשון? לפי נתונים שאסף אתר Our World in Data, דווקא החיה הכי בלתי אפשרית להימנעות – יתושים. לפי הערכות, מעל 750,000 איש בשנה מתים בגלל יתושים – לא מעצם המפגש איתם, אלא ממחלות שהם מעבירים בעקיצות שלהם. כ-670,000 מתים ממלריה שמעבירות יתושות האנופלס, כ-53,000 מקדחת דנגי, כ-25,000 מדלקת המוח היפנית, כ-4,400 מקדחת צהובה ו-3,700 מצ'יקוּנְגוּניה. עוד כמה מאות מתים מקדחת הנילוס המערבית, ואחד מזיקה (נראה שזיקה זוכה להרבה יותר תשומת לב תקשורתית מכפי שהיא ראויה לה). כמובן שרוב המקרים קורים באפריקה.

במקום השלישי נמצאים נחשים, שהורגים בכל שנה בין 81 ל-138 אלף בני אדם. הסיבה לטווח ההערכה העצום היא שהרוב, כצפוי, קורה במדינות עולם שלישי, שבהן לא תמיד יש גישה לרפואה מודרנית שמסוגלת לאבחן בוודאות את זהות בעל החיים שהארס שלו הוביל למותו של אדם.

במקום הרביעי הפתעה גדולה: כלבים, ידידינו הטובים ביותר, שגורמים למותם של בין 6,600 ל-70,000 בני אדם בשנה – הרוב המוחלט לא מנשיכות, אלא מהידבקות בכלבת, וכמעט כולם במדינות נחשלות בהן אין חיסונים וטיפול רפואי נאות, ולכן גם טווח ההערכות המאוד רחב.

במקום החמישי חלזונות מים מתוקים – יצורים זעירים שעלולים להעביר בּילהַרְציה, שהורגת לפי הערכות בין 11,700 ל-14,100 אנשים בשנה.
במקום השישי סוג של פשפשים שמכונה באנגלית "פשפש נשיקה", על שם כך שהוא נוטה להיצמד לאזור שסביב השפתיים של בני אדם. החרקים האלו, שהשם היותר רשמי שלהם הוא "טורפניתיים", מעבירים את מחלת צ’אגאס, שמתפתחת במשך שבועות ולעתים שנים, ואחראים לפי הערכות לבין 6,500 ל-10,000 מקרי מוות בשנה, בעיקר במרכז ובדרום אמריקה.

זבובים נמצאים במקום השביעי, כאשר יש לחלק בין שני סוגים עיקריים: זבובי חול, שלפי משרד הבריאות הישראלי הם בכלל סוג של יתוש אך לפי מקורות אחרים הם זבוב, נפוצים באזורים מדבריים, ובמיוחד באפריקה שמדרום לסהרה, ומעבירים סוגים של לישמניאזיס (המחלה שהגרסה השטחית שלה ידועה כ"שושנת יריחו"). לפי הערכות עדכניות הם גורמים כל שנה למותם של בין 1,800 ל-8,700 איש. בנוסף, בין 700 ל-2,500 מקרי מוות בשנה נגרמים ע"י זבובי צה-צה, המעבירים את מחלת השינה.

במקום השמיני – תולעים שמתנחלות במערכת העיכול ומזהמות אותה, וגם כאן יש שני סוגים שונים: נימיות מסוג כרץ, הגורמות למחלת הכרצת, גורמות לפי הערכות מהעשור הנוכחי לבין 3,700 ל-5,000 מקרי מוות בשנה, ושַׁרְשׁוּרִים, שהביצים שלהם מפרישות רעלנים שעלולים לגרום למחלות קשות ואף מוות, הורגים לפי הערכות בין 1,000 ל-7,000 איש בשנה.

עקרבים נמצאים במקום התשיעי, וגורמים לכ-3,000 מקרי מוות בשנה, כאשר ההערכות כאן הן בסטייה של כ-300 בלבד לשני הכיוונים, כך שמדובר במידע אמין יותר מזה שזמין לגבי התמותה מרוב בעלי החיים האחרים ברשימה.

בעל החיים הגדול ביותר ברשימה – אך גם המפתיע ביותר – הוא פילים, שמדורגים עשיריים. הגרסה הנפוצה טוענת שהם הורגים כמה מאות בודדות של אנשים בשנה, אך בהודו לבדה מדווחות הרשויות על כ-600, ומגמת עלייה בשנים האחרונות. סרי-לנקה דיווחה גם היא על עלייה, שנכון ל-2024 הביאה לכ-200 מקרי הרג של אנשים ע"י פילים. לכן, סביר להניח שהמספר האמתי של אנשים בעולם שמתים ממפגש עם פילים בשנה קרוב יותר ל-1,000.

ובמקום ה-11 משפחת הדבוראים – דבורים, צרעות וכו’ – שהורגת כמה מאות אנשים בשנה. בארה"ב לבדה מתים מעט מעל 70 איש בשנה מתגובות לארס דבורים, ועוד מספר דומה באירופה, כך שבכל העולם המספר הוא לכל הפחות כמה מאות בודדות, אם כי מאוד קשה להשיג נתונים מדויקים.

סכנה עצמית

אם הגעתם עד כאן, אולי שמתם לב שדילגנו על המקום השני. למעשה, כל הכתבה הזו מבוססת על תרגיל הטעיה – הבטחנו 11 בעלי חיים קטלניים, ובפועל מנינו 10.

הסיבה לכך היא נתון שחייבים לזכור ולהזכיר: בעל החיים השני הכי קטלני לבני אדם הוא – אם טרם ניחשתם – בני אדם. אנחנו הורגים כל שנה כ-600,000 מבני מיננו – כ-435,000 באלימות בין-אישית, 160,000 במלחמות וטרור וכ-9,000 במסגרת שיטור ואכיפת חוק. וזה לא כולל את מספר ההרוגים בתאונות דרכים והתאבדויות – שגם הם סוגי מוות שנגרמים על ידי בני אנוש.

נתונים מעניינים נוספים

אם נוציא את עצמנו מהתמונה ונסתכל על העשירייה השנייה, נגלה בה כמה נתונים צפויים למדי – תנינים הורגים כמה מאות אנשים בשנה, חתולים גדולים גם הם הורגים כמה מאות (ולמען האמת מפליא שלא יותר, לאור כמות האנשים שבוחרים במודע להתקרב אליהם). כ-100 אנשים מתים בשנה ממגע עם מדוזות, עכבישים הורגים כמה עשרות אנשים בשנה, דובים כ-20 וכרישים וזאבים כ-5-6 אנשים בשנה. נתון מפתיע במיוחד הוא שיותר מ-50 איש מתים בכל שנה במפגשים עם היפופוטמים – ולמעשה, מבחינה סטטיסטית, זו חיית הספארי המסוכנת ביותר. במלים אחרות: הם אמנם עדינים מאוד מרחוק, אך אם תתקרבו אליהם באופן לא נכון – סיכוייכם לשרוד נמוכים מאוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...