הסוד נחשף: כך הכלב שלכם מפענח את מצב הרוח שלכם

כל בעל כלב מכיר את התחושה שבן הלוויה הנאמן שלו יודע בדיוק מתי הוא מאושר או עצוב, אך כעת מחקר חדש מספק את ההוכחות המדעיות לכך שכלבים אכן מסוגלים להבחין בין רגשות אנושיים שונים. צוות חוקרים מאוניברסיטת וינה סרק את מוחם של כלבים כדי לחשוף כיצד הם מעבדים הבעות פנים שונות הכוללות שמחה, עצב, כעס ופחד.

הממצאים שפורסמו בכתב העת iScience מראים כי מוחם של בעלי החיים מגיב בצורה שונה בהתאם להבעה שהאדם מציג. מחברת המחקר הבכירה, לאורה קואיה, מסבירה כי בניגוד לקופים החולקים איתנו אב קדמון משותף, הכלבים עברו מסלול אבולוציוני שונה לחלוטין. לדבריה, דרך תהליך הביות הם פיתחו את היכולות החברתיות הדרושות כדי להבין אותנו ולשתף איתנו פעולה בצורה כה הדוקה.

סריקות מוח חושפות פעילות באזורי תגמול

במהלך הניסוי המורכב, החוקרים סרקו את מוחם של שמונה כלבים, ביניהם שישה מסוג בורדר קולי, לברדור וגולדן רטריבר, בזמן שהוצגו להם תמונות של זרים בעלי הבעת פנים שמחה או ניטרלית. הממצאים הראו כי תמונות של פנים שמחות הגבירו את הפעילות באזורי המוח הקשורים לעיבוד קוגניטיבי גבוה ובתגמול, המכונים קליפת המוח הטמפורלית וגרעין הזנב.

קואיה מציינת כי הדבר מעיד על כך שלפנים אנושיות שמחות עשויה להיות משמעות רגשית עמוקה עבור כלבים. בהמשך המחקר, הצוות הרחיב את הבדיקה ל-12 כלבים והשתמש בלמידת מכונה כדי לנתח את פעילות המוח בתגובה לטווח רחב יותר של רגשות. התוצאות הראו כי בעוד שמוח הכלב מגיב באופן ייחודי לשמחה, הבעות של כעס, פחד או עצב עוררו דפוסי פעילות שונים ומובחנים בניתוח של כל המוח.

החוקר הראשי ראול הרננדז-פרז מדגיש כי כלבים, בדומה לבני אדם, מצטיינים בזיהוי פרטים קטנים על הפנים. הוא מספר כי מציאת המעורבות של גרעין הזנב בעיבוד פנים שמחות הייתה הפתעה נעימה, שכן אזור זה מקושר לעיבוד תגמול בקרב מינים רבים. בקרב כלבים במיוחד, פעילות באזור זה נקשרה בעבר לתגמולי מזון, אך גם לתגמולים חברתיים כמו שמיעת דברי שבח או הרחת ניחוח של אדם מוכר. לדבריו, היכולת לחקור את מוחם מאפשרת להבין אילו התאמות פיתחו הכלבים כדי לתמוך בהבנה החברתית והרגשית יוצאת הדופן שלהם כלפי בני אדם.

מבט אל עבר העתיד והקשר הבין-מיני

כדי להשיג תוצאות אלו, הכלבים עברו הכשרה מיוחדת שדרשה מהם להישאר דוממים בתוך מכשיר ה-MRI. הרננדז-פרז מסביר שאחד האתגרים הגדולים היה ללמד את הכלב שביצוע המשימה פירושו למעשה לא לעשות כלום. הכלבים שנבחרו היו בריאים, ללא בעיות התנהגות או פחד מרעשים חזקים, והם השתתפו בניסוי בהתנדבות מלאה.

החוקרים מסייגים את הממצאים בכך שהמדגם היה קטן והתבסס ברובו על כלבי בורדר קולי, ולכן יש צורך במחקרים עתידיים כדי לבדוק הבדלים בין גזעים. כמו כן, הם מדגישים כי כלבים משתמשים גם בשפת גוף, קול וריח כדי להבין רגשות במציאות. בסופו של דבר, הרננדז-פרז מסכם כי דרך ההתבוננות בתשומת הלב המדהימה של הכלבים לרגשותינו, נוכל גם אנחנו לנסות להשתפר בזיהוי הדרכים שבהם הם מבטאים את רגשותיהם שלהם, שכן רגשות הם כלי תקשורת עוצמתי המחבר בין מינים שונים.