18 אלף דיירים סודיים שעוזרים למפות את חופי ישראל

כ-55 מתנדבים של עמותת אקואושן יצאו בשבוע האחרון למבצע ניטור חופי חסר תקדים, ובסיומו הגיעו לנתון מרשים: כ-18,000 מחילות של חולון החוף נספרו לאורך 59 מקטעי חוף.

הנתונים החדשים, שנאספו במסגרתפרויקט המדע האזרחי הימי של העמותה, מיועדים לבנות תמונת מצב רחבה ומקיפה ככל האפשר של פריסת ונוכחות חולון החוף לאורך חופי ישראל – תחום שכיום קיים לגביו מידע מועט בלבד.

הפערים שנחשפו היו עצומים

הסריקה השתרעה על פני כ-80 קילומטר של קו חוף, ומכיוון שהמתנדבים צעדו הלוך ושוב הם גמעו יחד כמעט 160 קילומטר. הפערים שנחשפו בין המקומות השונים היו עצומים: בחוף מעיין צבי דרום נספרו ביום אחד 5,872 מחילות, בעוד שבחופים אחרים, כמו חוף זיקים, לא נמצאה ולו מחילה אחת.

אז מיהו בכלל הדייר הזה?

חולון החוף (Ocypode cursor) הוא יצור לילי מהמרתקים שיש. גופו הלבן מתמזג עם החול, רגליו הארוכות והדקות מאפשרות לו לרוץ במהירות שיא תוך הרחקת הגוף מהחול הלוהט, ועיניו נישאות על גבעולים ומעניקות לו שדה ראייה כמעט מעגלי.

ביום הוא נעלם במחילות עמוקות שהוא חופר עד לשכבת החול הלחה, לעיתים בעומק שמתקרב למטר שלם. הוא מוזכר עוד בכתביו של אריסטו, לפני יותר מ-2,300 שנה - עדות לכמה עמוק הוא שזור בנוף החוף של אזורנו.

מעבר לוותק, יש לו תפקיד

החולון הוא מנקה החופים הטבעי שלנו: כאוכל-כול הוא ניזון מפגרי דגים, אצות ואפילו פסולת אנושית, ובכך שומר על בריאות החוף. כמו כן, הוא נחשב למין בוחן (אינדיקטור), כלומר נוכחותו מעידה על מצבו האקולוגי של החוף כולו.

לאורך השנים זוהו כמה גורמים המשפיעים על סביבת החוף ועל אוכלוסיית הסרטנים. גורם אחד הוא סירוק חופים מכני, שבו מכונות ניקוי חורשות את החול ועשויות לפגוע בסרטנים בתוך המחילות שלהם. גורם נוסף הוא נסיעת רכבי שטח על החוף, המוחצת את המחילות ופוגעת באוכלוסייה – וזאת למרות שהנסיעה על החוף אסורה בחוק.

"לכל ניטור כזה יש חשיבות רבה", מסביראמיר קירשנבאום מעמותת אקואושן. המטרה, לדבריו, היא לאסוף נתונים ולבנות תמונת מצב מהימנה שתועבר למקבלי ההחלטות, ותוכל לסייע להם בשיקולים הנוגעים להגנה ולניהול החופים בעתיד.