"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

18 אלף דיירים סודיים שעוזרים למפות את חופי ישראל

55 מתנדבים, 160 קילומטר וכמעט 18,000 מחילות סתר לאורך חופי ישראל: מבצע הניטור של עמותת אקואושן חשף עד כמה חולון החוף, מנקה החופים הקטן והחיוני, חיוני

,עודכן
0השמעה
חולון החוף , תומר שאול ויצמן
חולון החוף. צילום: תומר שאול ויצמן

כ-55 מתנדבים של עמותת אקואושן יצאו בשבוע האחרון למבצע ניטור חופי חסר תקדים, ובסיומו הגיעו לנתון מרשים: כ-18,000 מחילות של חולון החוף נספרו לאורך 59 מקטעי חוף.

הנתונים החדשים, שנאספו במסגרתפרויקט המדע האזרחי הימי של העמותה, מיועדים לבנות תמונת מצב רחבה ומקיפה ככל האפשר של פריסת ונוכחות חולון החוף לאורך חופי ישראל – תחום שכיום קיים לגביו מידע מועט בלבד.

חולון החוף,צילום: איליה בסקין

הפערים שנחשפו היו עצומים

הסריקה השתרעה על פני כ-80 קילומטר של קו חוף, ומכיוון שהמתנדבים צעדו הלוך ושוב הם גמעו יחד כמעט 160 קילומטר. הפערים שנחשפו בין המקומות השונים היו עצומים: בחוף מעיין צבי דרום נספרו ביום אחד 5,872 מחילות, בעוד שבחופים אחרים, כמו חוף זיקים, לא נמצאה ולו מחילה אחת.

אז מיהו בכלל הדייר הזה?

חולון החוף (Ocypode cursor) הוא יצור לילי מהמרתקים שיש. גופו הלבן מתמזג עם החול, רגליו הארוכות והדקות מאפשרות לו לרוץ במהירות שיא תוך הרחקת הגוף מהחול הלוהט, ועיניו נישאות על גבעולים ומעניקות לו שדה ראייה כמעט מעגלי.

ביום הוא נעלם במחילות עמוקות שהוא חופר עד לשכבת החול הלחה, לעיתים בעומק שמתקרב למטר שלם. הוא מוזכר עוד בכתביו של אריסטו, לפני יותר מ-2,300 שנה - עדות לכמה עמוק הוא שזור בנוף החוף של אזורנו.

צילום: לירון אלמוג (ארכיון) // חוף מעיין צבי,צילום: לירון אלמוג

מעבר לוותק, יש לו תפקיד

החולון הוא מנקה החופים הטבעי שלנו: כאוכל-כול הוא ניזון מפגרי דגים, אצות ואפילו פסולת אנושית, ובכך שומר על בריאות החוף. כמו כן, הוא נחשב למין בוחן (אינדיקטור), כלומר נוכחותו מעידה על מצבו האקולוגי של החוף כולו.

לאורך השנים זוהו כמה גורמים המשפיעים על סביבת החוף ועל אוכלוסיית הסרטנים. גורם אחד הוא סירוק חופים מכני, שבו מכונות ניקוי חורשות את החול ועשויות לפגוע בסרטנים בתוך המחילות שלהם. גורם נוסף הוא נסיעת רכבי שטח על החוף, המוחצת את המחילות ופוגעת באוכלוסייה – וזאת למרות שהנסיעה על החוף אסורה בחוק.

"לכל ניטור כזה יש חשיבות רבה", מסביראמיר קירשנבאום מעמותת אקואושן. המטרה, לדבריו, היא לאסוף נתונים ולבנות תמונת מצב מהימנה שתועבר למקבלי ההחלטות, ותוכל לסייע להם בשיקולים הנוגעים להגנה ולניהול החופים בעתיד.

סרטנים בחוף בבריטניה,צילום: ללא
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר