כ-55 מתנדבים של עמותת אקואושן יצאו בשבוע האחרון למבצע ניטור חופי חסר תקדים, ובסיומו נחתו על מספר שקשה לעכל: כ-18,000 מחילות של חולון החוף נספרו לאורך 59 מקטעי חוף.
הנתון החדש, שנאסף במסגרת פרויקט המדע האזרחי הימי של העמותה, מציב סימן אזהרה בוהק: סרטן החולות הקטן שחי מתחת לחופי ישראל נמצא בסכנת הכחדה ממשית.
הפערים שנחשפו היו עצומים
הסריקה השתרעה על פני כ-80 קילומטר של קו חוף, ומכיוון שהמתנדבים צעדו הלוך ושוב הם גמעו יחד כמעט 160 קילומטר. הפערים שנחשפו היו עצומים: בחוף מעיין צבי דרום נספרו ביום אחד 5,872 מחילות, בעוד שבחופים אחרים, כמו חוף זיקים, לא נמצא ולו סרטן בודד.
אז מיהו בכלל הדייר הזה?
חולון החוף (Ocypode cursor) הוא יצור לילי מהמרתקים שיש. גופו הלבן מתמזג עם החול, רגליו הארוכות והדקות מאפשרות לו לרוץ במהירות שיא תוך הרחקת הגוף מהחול הלוהט, ועיניו נישאות על גבעולים ומעניקות לו שדה ראייה כמעט מעגלי.
ביום הוא נעלם במחילות עמוקות שהוא חופר עד לשכבת החול הלחה, לעיתים בעומק שמתקרב למטר שלם. הוא מוזכר עוד בכתביו של אריסטו, לפני יותר מ-2,300 שנה - עדות לכמה עמוק הוא שזור בנוף החוף של אזורנו.
מעבר לוותק, יש לו תפקיד
החולון הוא מנקה החופים הטבעי שלנו: כאוכל-כול הוא ניזון מפגרי דגים, אצות ואפילו פסולת אנושית, ובכך שומר על בריאות החוף. וחשוב מכל, הוא מין בוחן (אינדיקטור), כלומר עצם נוכחותו מעידה על מצבו של החוף כולו. כאן מסתתרת הבשורה המדאיגה: מספר הסרטנים כיום עומד על כעשירית בלבד מזה שנרשם בשנות ה-60.
מי הביא אותנו לנקודה הזו? בעיקר אנחנו. שני איומים בולטים מעל כולם. הראשון הוא סירוק חופים מכני, שבו מכונות ניקוי חורשות את החול וקוטלות סרטנים צעירים בתוך המחילות שלהם.
השני הוא רכבי שטח, שנסיעתם על החוף מוחצת את המחילות ופוגעת אנושות באוכלוסייה - וזאת למרות שהנסיעה על החוף אסורה בחוק. המחקרים מצביעים על דפוס ברור: דווקא בסופי השבוע, כשהחופים מתמלאים, נרשמת צניחה חדה במספר הסרטנים.
"לכל ניטור כזה יש חשיבות", מסביר אמיר קירשנבאום מעמותת אקואושן. המטרה, לדבריו, היא לבנות תמונה רחבה שתאפשר למקבלי ההחלטות לנהל ולהגן על החופים בצורה חכמה יותר. הגבלת כניסת רכבים וצמצום הניקוי המכני באתרים רגישים יכולים לתת לאוכלוסייה סיכוי אמיתי להתאושש.
