מי הייתה קודם, הביצה או התרנגולת? למדע יש תשובה

השאלה מה קדם למה – התרנגולת או הביצה – הפכה כבר מזמן לדוגמא לוויכוח חסר פואנטה. זה באמת לא משנה – ולמרות זאת, יש שתי תשובות מדעיות לחלוטין, ומנוגדות לחלוטין, לשאלה הזו.

נתחיל מהתשובה הטריוויאלית: ברור שביצים באו קודם – מבחינה ביולוגית, ביצים של זוחלים ועופות קדומים התקיימו הרבה לפני שהתרנגולת המודרנית התפתחה כמין נפרד.

אבל אם מדברים ספציפית על ביצת תרנגולת, התשובה הפוכה – וגם זה מגובה מחקרית.

מחקר משנת 2010, שנערך על ידי צוות מאוניברסיטאות וורוויק ושפילד באנגליה ופורסם בכתב העת המדעי Angewandte Chemie (בגרמנית: "כימייה יישומית”), ניסה לגלות את סוד המבנה החזק יחסית של קליפת ביצים, וגילה "על הדרך" משהו מעניין.

החוקרים השתמשו בסימולציות שהראו כיצד החלבון אוֹבוֹקְלאידין-17 (OC-17) נקשר לחומרים אחרים בתצורה דמוית כריך, וכך יוצר מעין "מלחציים" כימיים לחלקיקים ננומטריים של החומר. החוקרים בחנו כיצד האנזים הזה פועל, וגילו שהוא מאיץ משמעותית את קצב היווצרות גבישי הסידן שמרכיבים את קליפת הביצה – תהליך שמאפשר לתרנגולת לייצר קליפה שלמה תוך 24 שעות בלבד.

מכיוון שהחלבון הזה קיים אך ורק בשחלות של תרנגולות, המסקנה הפשטנית שעלתה מהמחקר הייתה שקליפת ביצת תרנגולת לא יכולה להיווצר בלי תרנגולת – ומכאן שהתרנגולת קדמה לביצה שלה.

עם זאת, חשוב לציין שוב שזו כלל לא הייתה מטרת המחקר. כשנשאל על כך במפורש, החוקר קולין פרימן אמר ל-CNN שזו לא באמת המטרה שהם ניסו להשיג מהסימולציות, אבל זו שאלה מעניינת. מטרת המחקר האמיתית הייתה להבין את תהליכי גיבוש הגבישים, לצרכים רפואיים ותעשייתיים אחרים.

בשורה התחתונה, מחקר ה-OC-17 מתייחס באופן ספציפי לביצת תרנגולת כפי שאנו מכירים אותה כיום – ומדובר בטיעון סמנטי יותר מאשר בפתרון סופי ומוחלט לחידה הפילוסופית העתיקה.