בעלי כלבים רבים מכירים את הסיטואציה הבאה: אתם מלטפים כלב אחר, ופתאום הכלב הפרטי שלכם נדחף ביניכם לבינו, תובע תשומת לב ואולי אפילו משמיע קולות לא מרוצים. במשך שנים, חוקרי התנהגות רגשית טענו כי קנאה היא רגש מורכב מבחינה חברתית, שרק בני אדם מסוגלים לחוש. אולם, מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו המחיש כי ייתכן שקנאה היא בעצם מנגנון הישרדותי ורגש קדום בהרבה משחשבנו.
במסגרת הניסוי, שבוצע על ידי החוקרות קריסטין האריס וקרוליין פְּרוּבוֹסְט ופורסם בכתב העת המדעי Plos One ב-2014, נבדקו 36 כלבים מגזעים שונים. הבעלים התבקשו להתעלם מהכלב שלהם ולהקדיש תשומת לב וחיבה לשלושה עצמים שונים: כלב צעצוע רובוטי שנראה ומתנהג כמעט כמו כלב אמיתי (נובח ומכשכש בזנב), דלי פלסטיק דמוי דלעת המשמש כפנס של ליל כל הקדושים, ו"ספר פופ-אפ" (כזה שהעמודים בו נפתחים בקיפולים תלת-ממדיים ויוצרים מצגים מוחשיים) שאותו הם התבקשו לקרוא בקול, ושהשמיע גם מוזיקה בעת הפתיחה.
התוצאות היו חד-משמעיות: כ-78% מהכלבים גילו התנהגות אקטיבית המעידה על ניסיון להפריד בין הבעלים לבין "היריב", כגון דחיפת הבעלים, נגיעה בו, או צעידה ביניהם כשהבעלים ליטף את כלב הצעצוע. בנוסף, כרבע מהכלבים אף חשפו שיניים או נבחו לעבר הצעצוע. לעומת זאת, למראה הטיפול בפנס דמוי הדלעת או בספר, תגובות הכלבים היו רגועות בהרבה. הנתון המעניין ביותר שהוכיח שהכלבים התייחסו לצעצוע כאל יריב אמיתי היה ש-86% מהם ריחרחו את חלקו האחורי של הצעצוע – מחווה קלאסית של היכרות בין כלבים.
החוקרות הסיקו כי מדובר ב"קנאה קדמונית" (Primordial Jealousy), מנגנון שנועד להגן על מערכת יחסים חברתית וחשובה מפני "פולש". מנגנון דומה קיים גם אצל תינוקות אנושיים לפני שהם מפתחים יכולות קוגניטיביות מורכבות.
אמנם, יש גם מומחי התנהגות בעלי חיים שטוענים כי מדובר בסתם תחרות על משאבים – במקרה זה, תשומת הלב של הבעלים – אך השורה התחתונה נותרת זהה: הכלב שלכם זקוק לביטחון ביחסים איתכם. אז בפעם הבאה שאתם מלטפים חיה אחרת, אל תשכחו להעניק ליטוף מקביל גם לחבר הכי טוב שלכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו