בימים האחרונים מפורסמים נתונים חדשים המצביעים על עלייה דרסטית במספר מקרי ההידבקות בכלבת בישראל. למרות שבשנה האחרונה תועדו מספר מקרים במרכז הארץ, מרביתם עדיין מתרחשים סמוך לגבולות המדינה. עם זאת, קיימת סכנה ממשית שכלבים וחיות בר שנדבקו במחלה יזלגו גם לאזורים מיושבים יותר וידביקו חיות בית.
בעקבות הנתונים המדאיגים, שוחחנו עם ד"ר שרון מעוז-נבון, וטרינרית ומנהלת בית המחסה של עמותת "תנו לחיות לחיות", כדי להבין כיצד ניתן להגן עלינו ועל חיות המחמד שלנו מפני הדבקה.
בראשית דבריה, הסבירה ד"ר מעוז-נבון על אופייה של מחלת הכלבת ועל הסיכונים שהיא מייצרת: "מדובר במחלה זיהומית נגיפית חריפה וקטלנית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית של יונקים. המחלה עוברת מבעלי חיים לבני אדם בעיקר דרך נשיכות, וכאשר מופיעים סימנים קליניים - כבר אין אפשרות לרפא אותה".
עם זאת, המומחית מבקשת להרגיע ומדגישה את חשיבות המניעה: "החדשות הטובות הן שכלבת נחשבת למחלה שניתן למנוע כמעט לחלוטין באמצעות חיסון, אחריות בסיסית מצד בעלי הכלבים והקפדה על הנהלים במקרה של חשיפה".
חובת החיסון: הגנה ולא רק בירוקרטיה
לפי החוק בישראל, כל כלב חייב בחיסון כלבת וברקע של רישיון החזקה תקף. "מעבר לחובה החוקית, מדובר באמצעי שמגן גם על הכלב עצמו וגם על הסביבה כולה", מבהירה ד"ר מעוז-נבון. "זאת משום שבמקרה של התפרצות כלבת באזור מסוים, כלבים שאינם מחוסנים עלולים להיכנס להסגר ממושך ואף להיות מומתים. החשיבות של חיסון תקופתי היא קריטית".
מה עושים במקרה של נשיכה או שריטה?
כאשר כלב נושך אדם, החוק מחייב דיווח מיידי לווטרינר הרשותי. במצב כזה, הכלב נדרש להיכנס להסגר של עשרה ימים כדי לוודא שאינו מפתח סימני כלבת. במקרים מסוימים, ובהחלטת הווטרינר הרשותי בלבד, ניתן לאשר הסגר ביתי - אך ורק אם הכלב מחוסן ומשובב כחוק.
מה קורה אם ננשכתם או נשרטתם על ידי בעל חיים שאינו מוכר לכם או שלא ידוע אם הוא מחוסן? ד"ר מעוז-נבון משרטטת פרוטוקול פעולה ברור:
שטיפה וחיטוי: יש לשטוף מיד את המקום היטב במים וסבון ולחטא אותו.
פנייה לטיפול רפואי: יש לפנות בהקדם לקבלת טיפול ולדווח ללשכת הבריאות, במיוחד אם עולה חשד לחשיפה לכלבת.
טיפול מונע: במקרים מסוימים יינתן לננשך טיפול מונע הכולל סדרת חיסונים ולעיתים אף נוגדנים.
מה קורה אם הכלב שלכם נחשף לחיה חולה?
כאשר כלב מחוסן נחשף באופן ודאי לבעל חיים נגוע, הוא יקבל חיסון דחף ולעיתים ייכנס להסגר של 45 ימים לצורכי מעקב. לעומת זאת, כאשר מדובר בכלב שאינו מחוסן – המצב חמור בהרבה. במקרים כאלה קיימת אפשרות להסגר של חצי שנה בעלויות גבוהות מאוד, ולעיתים אף מתקבלת החלטה על המתה כדי למנוע סכנה לציבור. "זו בדיוק הסיבה שחיסון קבוע הוא לא עניין בירוקרטי, אלא שכבת הגנה אמיתית שיכולה להציל חיים", מדגישה הווטרינרית.
כלבת לא פוגעת רק בכלבים
בניגוד לגישה הרווחת, כלבת אינה מחלה ייחודית לכלבים. "למרות שחובת החיסון בישראל חלה כיום רק על כלבים, גם חתולים ובעלי חיים אחרים יכולים להידבק ולהעביר את המחלה", מציינת המומחית. "בעמותות רבות נהוג לחסן גם חתולים נגד כלבת, במיוחד באזורים שבהם קיימים מקרי התפרצות. וטרינרים רבים ממליצים גם לבעלי חתולים פרטיים לשקול חיסון, בעיקר אם החתולים יוצאים החוצה או חיים באזורים שבהם נצפו חיות בר נגועות".
לסיכום, הדרך הטובה ביותר למנוע את התפשטות המחלה מתחילה באחריות יומיומית של הבעלים:
1. אימוץ כלבים וחתולים דרך עמותות מסודרות בלבד.
2. הקפדה על חיסון כלבת בזמן, לצד דאגה לשבב ורישיון תקפים.
3. מניעת שוטטות חופשית של כלבים ללא השגחה, המגדילה את הסיכון למגע עם חיות נגועות.
4. ביצוע עיקור וסירוס, המסייעים בצמצום מספר בעלי החיים המשוטטים והמגע ביניהם.
5. במקביל למאמצי הבעלים, המדינה מבצעת באופן שוטף פיזור של חיסונים אורליים המיועדים לחיות בר, כמו תנים ושועלים, בניסיון לבלום את התפשטות הכלבת בטבע.
"למרות שכלבת היא מחלה קטלנית שאין לה טיפול לאחר הופעת הסימנים, ניתן למנוע אותה בצורה יעילה מאוד", מסכמת ד"ר מעוז-נבון. "הקפדה על חיסונים, מניעת שוטטות ופנייה מהירה לטיפול במקרה של נשיכה יכולים לעשות את כל ההבדל, ולמנוע סבל מיותר מבעלי החיים ומבני האדם שסביבם".
