פתוגן חדש-ישן מעורר דאגה בקרב מומחי מחלות זיהומיות באירופה ובישראל. הפעם מדובר ב-Dermatophilus congolensis, חיידק שבאופן מסורתי תוקף חיות משק כמו בקר, כבשים וסוסים, אך כעת נראה כי הוא עובר אדפטציה ומצליח להתפשט בתוך רשתות חברתיות ומיניות של בני אדם.
הדיווחים הראשונים הגיעו מקבוצות מחקר בברצלונה ובליון, שזיהו מקבצי חולים בין דצמבר 2025 למרץ 2026. מאז פרסום הממצאים הראשונים, התמונה התרחבה משמעותית. צוות המחקר בליון אישר כבר 25 מקרים הפרוסים בערים פריז, בורדו, סנט אטיין ואנסי. רופאים בברלין דיווחו גם הם על מקרים דומים שהתגלו בעיר.
בנוסף, חולים דיווחו על שהייה וקיום יחסי מין במדינות אלו, מה שמעלה חשד שהחיידק כבר נפוץ באזורים נוספים באגן הים התיכון. כעת, מקרה ראשון אובחן בבית החולים איכילוב אצל מטופל שהגיע עם הפריחה המאפיינת.
אבעבועות קוף 2.0?
הדמיון לאבעבועות הקוף ניכר בדרך ההפצה - דרך רשתות מיניות של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (סמב"ה), ובמיוחד סביב מקומות מפגש כמו סאונות ומועדוני סקס. עם זאת, המומחים מדגישים מספר הבדלים מרכזיים
בניגוד לאבעבועות הקוף, הדרמטופילוזיס מוצגת כמעט תמיד כמחלה קלה. הפריחה נראית כמו פצעונים מוגלתיים (פוליקוליטיס) ונוטה להופיע באזורים החשופים למגע מיני: איברי המין, פי הטבעת, המפשעה והזקן. כמו כן, מדובר בזיהום חיידקי המגיב היטב למגוון סוגי אנטיביוטיקה, בעוד שאבעבועות הקוף היא מחלה נגיפית.
במקרים רבים הפריחה חולפת מעצמה תוך מספר שבועות, אם כי טיפול מאיץ את התהליך ומונע הדבקה נוספת.
הגורם המשותף המכריע בין החולים בספרד ובצרפת היה ביקור בסאונות בשבוע שקדם להופעת התסמינים. חיידק הדרמטופילוזיס ידוע ביכולתו לשגשג בתנאי לחות גבוהה. המומחים משערים כי הלחות בסאונה מסייעת לחיידק לעבור בין בני אדם, בין אם במגע ישיר ובין אם דרך משטחים מזוהמים. קביעת הרצף הגנטי של החיידקים מהחולים השונים הראתה קרבה גנטית גבוהה מאוד, מה שמחזק את ההשערה שמדובר בזן שהוכנס לאוכלוסייה והחל לעבור מאדם לאדם, ולא בהדבקות נפרדות מבעלי חיים.
למרות האופי הקל של המחלה עד כה, ישנן מספר שאלות פתוחות המטרידות את מערכת הבריאות. כל החולים שאובחנו עד כה היו בעלי מערכת חיסון תקינה. החשש הגדול הוא כיצד המחלה תתבטא אצל אנשים עם מערכת חיסון מדוכאת או HIV לא מאוזן. בשל הקלות של התסמינים, רופאים רבים עשויים לאבחן זאת כדלקת עור רגילה ולרשום אנטיביוטיקה מבלי לזהות את הפתוגן הספציפי, מה שמקשה על מעקב אחרי היקף ההתפרצות.
כמו כן, דווח לפחות על מקרה אחד של אדם שהחלים ונדבק מחדש לאחר שביקר שוב באותה סאונה, מה שמעיד על הישרדות החיידק בסביבות אלו.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) עוקב אחר הדיווחים, אך כרגע מעריך את פוטנציאל המגיפה כנמוך. עם זאת, מומחים כמו ד"ר דימיטרי דסקלקיס מדגישים כי זהו זמן קריטי עבור בעלי סאונות להקפיד על היגיינה וחיטוי, ועבור המבקרים להקפיד על מקלחת יסודית לאחר מגע.
בישראל, מערכת הבריאות נכנסת לכוננות נמוכה של מודעות, ורופאי עור ומרפאות למחלות מין הונחו לשים לב לפריחות המזכירות פוליקוליטיס באזורים אינטימיים, במיוחד אצל מטופלים עם היסטוריה של ביקורים במקומות מפגש קהילתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו