יעלים בישראל

המגפה שמאיימת להכחיד את חיות הבר בישראל: "יש התפשטות שיא"

מחלת הפה והטלפיים הגיעה כשהמדינה אינה מוכנה והחיסונים הקיימים אינם יעילים • צבאים מתים התגלו בצפון ושמורות החי-בר נסגרו בניסיון לבלום את ההדבקה • מחדל הדיווח במשקים וזלזול הציבור בהנחיות מעמידים את בעלי החיים בסכנה רצינית

בחודשים האחרונים משתוללת בישראל מגיפה של מחלת הפה והטלפיים, שפוגעת קשות הן בבהמות המשק הגדלות בארץ והן גם בחיות הבר של ישראל, ובהם הצבי הארץ ישראלי וחיות אחרות. המציאות הקשה הזו הביאה את רשות הטבע והגנים לסגור את השמורות שלה - החי בר בכרמל והחי בר ביטבתה - לזמן קצוב, וזאת כדי להגן על בעלי החיים מהדבקה.

לאור זאת, ולאור התפוצה הגדולה של המחלה והאלימות הקטלנית שלה, שוחחנו עם ד"ר תומר ניסימיאן, וטרינר רשות הטבע והגנים, וזאת כדי לברר עד כמה הנגיף נפוץ ועד כמה הוא מהווה סיכון לחיות הבר בארץ. בראשית דבריו ציין ד"ר ניסימיאן כי המחלה נפוצה בארץ באופן נרחב ביותר, כשגם לא כל המשקים שבהם היא התפרצה ידועים למדינה.

צבי ארץ-ישראלי, צילום: עמיר בלבן - החברה להגנת הטבע

118 משקים דיווחו על זיהוי הנגיף

"בארץ יש כיום התפשטות שיא של המחלה, וכ-118 משקים דווחו ככאלו שהיא זוהתה בהם. הבעיה היא שיש משקים רבים בפזורה הבדואית וכן גם במגזר שפועלים בשחור. המשקים האלו לא מדווחים על המחלה ופשוט ממשיכים לפעול איתה. בחלק מהמשקים האלו יש בעלי חיים גדולים כמו פרים ופרות, שפחות מתים מהמחלה, שהורגת בעיקר בהמות קטנות כמו עגלים, כבשים ועיזים. לכן, להערכתי, המחלה מפושטת הרבה מעבר למה שידוע לנו."

"הנקודה הזו חשובה מאוד, כיוון שאף על פי שמדובר בנגיף שלא פוגע בבני אדם, הוא עובר באמצעותם. הוא עובר על גלגלי המכונית, בבגדים, בחפצים אחרים וגם ברוק. לכן העובדה שלא ידוע על כל המקומות הנגועים מביאה לכך שיש גורמים לא מוכרים לנו שמעבירים את המחלה ולא מחטאים ופועלים מולה במשקים שלהם. החשש הזה מהעברת המחלה כך גרם לנו לסגור את החי בר ביטבתה, החי בר בכרמל וכן גם את השמורות נחל יששכר ונחל תבור", הוא אומר.

זוג רחמים בערבה, צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים

כיצד הנגיף פוגע בחיות הבר בישראל?

בכל הקשור לבעלי החיים בטבע מציין הווטרינר כי אכן היא מאיימת על חיות הבר בארץ, וכי כבר אובחנו צבאים שמתו כתוצאה מהנגיף. "בתחילה המחלה הגיעה לרמת הגולן ומשם היא ירדה דרומה לגליל ואפילו הגיעה למקומות מבודדים מאוד בארץ כמו אזור קדש ברנע.

"בכל מקרה, מייד כשהנגיף הופיע בגליל התחלנו לראות צבאים מתים. זיהינו 10 צבאים מתים, שביחס ל-5 מהם הוכח בוודאות שהם מתו בגלל המחלה. אנחנו מניחים שכמות הצבאים המתים גדולה יותר, ואנו לא רואים את כל התמותה בגלל העשב הגבוה שמסתיר את הקרקע.

"כמו כן, אחרי שהמחלה התפשטה בכל הארץ היא חזרה שוב לרמת הגולן, וזיהינו ברמה 5 צבאים מתים, כשאחד הוכח ככזה שמת מהנגיף. חשוב לציין כי המחלה מאיימת על חיות הבר בארץ. הצבי הישראלי, למשל, הוא בעל חיים מוגן המצוי בסכנת הכחדה עקב העובדה שמחוץ לישראל במזרח התיכון צדים אותו. כך הדבר ביחס ליעל הנובי.

"חמור מכך, בישראל חי מין של צבי השיטים, שיש ממנו רק 50 פרטים בעולם וכולם חיים בארץ, והמחלה מסכנת מאוד את קיומם. כך הדבר גם ביחס לעוד זן של צבי נדיר מאוד - צבי הנגב. לכן כל פרט שמת הוא פרט נוסף שמסכן את המינים האלו בהכחדה".

בסכנת הכחדה. צבי הנגב, צילום: עודד סהר, רט"ג

המוות הקטלני בעומאן

כדי לסבר את האוזן מביא ד"ר ניסימיאן את עומאן, שסמלה הוא הראם הלבן. "בעומאן היה גרעין רבייה של ראמים לבנים. היו בגרעין 600 פרטים. מתוך ה-600 האלו 300 נדבקו ומהם 250 מתו. כלומר, המחלה הזו מסכנת מאוד את חיות הבר.

"זו הסיבה שסגרנו את החי בר בכרמל, שבה יש גרעין ריבוי של היחמור הפרסי, וכן את החי בר ביטבתה, שיש בה גרעין ריבוי של הראם הלבן".

ביחס לנגיף עצמו ציין ד"ר ניסימיאן כי מדובר בנגיף חדש שהגיע לארץ כשהמדינה עדיין לא מוכנה להתמודדות עימו. "עד כה הסתובבו בישראל 3 סוגים של נגיף הפה והטלפיים - מדובר על הזנים A, O, אסיה 1. עכשיו הגיע נגיף חדש - ה-SAT1.

"בגדול, ביחס אליו הבעיה היא שחיסונים לנגיפים הקודמים לא מייצרים חסינות מלאה מפני הנגיף החדש. כמו כן, אין בארץ כרגע מספיק תרכיבי חיסון כדי לחסן את העדרים במשקים. מהסיבה הזו המחלה מתפשטת בארץ לכל אזור. רק חיסון עדר של מעל 70 אחוז יכול לייצר חסינות בפני המחלה".

ראם בשמורת הטבע חי בר יטבתה, צילום: אלה אגרא - רשות הטבע והגנים

"אנשים לא הקשיבו לבקשות שלנו"

שאלנו אותו האם אחרי סגירת השמורות הם מתכננים לחסן את בעלי החיים, בתגובה אמר כי: "בעלי החיים בשמורות שלנו חיים בטבע ולכן השיטה היחידה לחסן אותם היא בירי של חיצים. ירי כזה לא יכול להיות משמעותי ולהביא למסה קריטית של פרטים מחוסנים. לכן אנו בעיקר מתמקדים במניעה, ולשם כך סגרנו את השמורות כדי לחטא אותן וכדי למנוע הגעה של הנגיף.

"לצערי, עם סיום המלחמה הציבור הצביע ברגליים ופרץ לשמורות נחל יששכר ונחל תבור. אנשים לא הקשיבו לבקשות שלנו ואף נפוצו כל מיני קונספירציות ברשת, שחלקן טענו שאנחנו מסתירים נגיף חדש שיכול להביא למחלה כמו נגיף הקורונה. אנו מסבירים ומכחישים, אבל אחרי המלחמה אנשים פחות הקשיבו לנו".

למרות התמונה הקשה הזו מציין ד"ר ניסימיאן כי הנגיף ייבלם לקראת הקיץ. "הנגיף פגיע בקיץ בעקבות הטמפרטורות, כך שככל שהקיץ הישראלי יגיע נראה ירידה במחלה", הוא מציין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...