"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"הם מתכננים נקמה": התגלית המצמררת על מה שעובר לציפורים בראש
פריצת דרך עולמית בענף הפלאונוירולוגיה: מדענים החלו להשתמש ב"הנדסה לאחור" של מוחות ציפורים מודרניות כדי לקרוא את מחשבותיהם של הדינוזאורים • ממחקר חדש עולה כי ה-T-Rex לא היה רק מכונת הרג, אלא יצור בעל יכולות תכנון, למידה ואולי אפילו אמפתיה • האם המפלצות מהעבר היו אינטליגנטיות הרבה יותר ממה שחשבנו?
"הם מתכננים נקמה": התגלית המצמררת על מה שעובר לציפורים בראש. צילום: Gemini

"הם מתכננים נקמה": התגלית המצמררת על מה שעובר לציפורים בראש

פריצת דרך עולמית בענף הפלאונוירולוגיה: מדענים החלו להשתמש ב"הנדסה לאחור" של מוחות ציפורים מודרניות כדי לקרוא את מחשבותיהם של הדינוזאורים • ממחקר חדש עולה כי ה-T-Rex לא היה רק מכונת הרג, אלא יצור בעל יכולות תכנון, למידה ואולי אפילו אמפתיה • האם המפלצות מהעבר היו אינטליגנטיות הרבה יותר ממה שחשבנו?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מדענים מגבירים את המאמצים "לקרוא את מחשבותיהם" של דינוזאורים שנכחדו באמצעות חקר גולגולות והתנהגויות של עופות חיים.הם משתמשים בניסויי מעבדה ובאנטומיה משווה כדי להסיק כיצד ייתכן שיצורים כמו טירנוזאורוס רקס חוו חישה, למידה ותקשורת.

הפלאונטולוג סטיבן ברוסט ושותפיו מתמקדים במבנה הגולגולת של עופות ובהתנהגויות מודרניות - כגון שימוש בכלים, תכנון ואמפתיה בסיסית - כדי לכוון שיחזורים של מוחות ומערכות חישה של דינוזאורים מתוך שרידים מאובנים.

הסוד האפל של הציפורים,צילום: Scientific Reports

הגישה שלהם היא חלק מענף הפלאונוירולוגיה, שמפרש פונקציות מוחיות ועצביות מתוך עצם, והיא שואפת לזהות עקביות בין מאפיינים גולגולתיים של עופות לבין אלה המשתמרים בדינוזאורים תרופודים, הקבוצה שממנה נבעו העופות. מאחר שמיני עופות מסוימים פותרים בעיות, מתמרנים כלים ומפגינים מודעות חברתית בניסויים מבוקרים, החוקרים ממפים את ההסתגלויות העצביות והחזותיות שעשויות היו להופיע גם בדינוזאורים פעילים ומורכבים שהותירו אחריהם רק שלדים.

ברוסט ניסח את האתגר כך: "איננו יכולים להעביר את הטירנוזאורוס רקס את אותם מבחנים. אבל אם ישנם כמה מאפיינים ייחודיים של המוח שאולי אומרים לך בוודאות של 95% שחיה עם סוג כזה של מוח מסוגלת להתנהגות כזו כיום, אז לפחות נוכל לעשות תחזיות לגבי המאובנים האלה".

המחקר מתלכד סביב רעיון פשוט אך מרחיק לכת: עופות הם דינוזאורים חיים, ומוחותיהם וחושיהם טומנים בחובם רמזים ליכולות אבותיהם. ברוסט, פרופסור באוניברסיטת אדינבורו, טוען שכינוי העופות "דינוזאורים אמיתיים, ממש" איננה מטפורה אלא מסקנה המבוססת על נתוני מאובנים וגנטיקה. הוא וצוות מחקר בינלאומי מפרטים את המקרה הזה בספרו "The Story of Birds: An Evolutionary History of the Dinosaurs That Live Among Us" (סיפורן של הציפורים: היסטוריה אבולוציונית של הדינוזאורים שחיים בינינו), ועוקבים אחר הדרך בה קרובי משפחה קטנים ומנוצים של ולוצירפטורים התפתחו בהדרגה למגוון של צורות עופות.

לפי ראייה זו, עוד לפני פגיעת האסטרואיד, ספקטרום מרשים של עופות כבר אכלס את השמים והעצים, כאשר מינים מסוימים נושאים שיניים, טפרים או זנבות ארוכים - ויוצרים "חצר עופות" דינמית מעל בני זמנם הענקיים כגון טירנוזאורוס רקס וטריצרטופס. רוב השושלות הללו נעלמו לאחר המשבר, אבל הענפים שנותרו בחיים הניחו את היסודות לעופות המודרניים.

במקביל, תצפיות מעבדה תיעדו התנהגויות במיני עופות מסוימים המצביעות על יכולות תכנון ואמפתיה. לדוגמה, פריטי אמו הראו מודעות לכך שלעופות אחרים עשויות להיות חוויות שונות, ממצא שמשתלב עם עדויות מבוססות-גולגולת לראייה מתוחכמת ושליטה מוטורית בשושלות עופות מסוימות.

התגלית המצמררת על מה שבאמת עובר להן בראש,צילום: Scientific Reports

שחזור התכונות הללו בדינוזאורים שנכחדו נשען על זיהוי קישורים מהימנים בין צורת הגולגולת לתפקודה. חוקרים בוחנים את הגודל והצורה של ארובות העיניים, את מבנה האוזן הפנימית, ואת אתרי האחיזה לשרירים המתאמים תנועות מקור וצוואר, ואז משווים אותם לאנדוקאסטים (הדפסים של המוח שנוצרים בעת ההתאבנות) ולמאפיינים גולגולתיים במאובני דינוזאורים. אם סמנים כאלה מנבאים באופן מהימן התנהגות מורכבת בעופות חיים, ייתכן שהם יאפשרו לפלאונטולוגים להסיק על יכולות דומות בדינוזאורים נכחדים, כולל פתרון בעיות או אסטרטגיות ציד מתקדמות.

החוקרים מדגישים שנוצות וכנפיים כנראה נבעו מתפקידים שאינם תעופה - תחילה לבידוד ששמר על חום הדינוזאורים הקטנים, ואז לתצוגה - לפני שגוייסו לצורך תעופה פעילה, לפי CNN. זה משקף, הם טוענים, טרנספורמציה ארוכה והדרגתית ולא קפיצה פתאומית. ברוסט מדגיש עוד את החוסן שעזר לעופות לשרוד תהפוכות עולמיות, ומתאר אותם כמהירים להסתגל ולהתפתח, עם יכולת להתאושש לאחר משברים.

"עופות הם שורדים. הם מסתגלים, הם מתפתחים במהירות, הם משתנים במהירות. כשהם ניצבים בפני משבר, אולי לא כולם עוברים אותו, אבל חלקם כן, והם יכולים לאכלס מחדש במהירות רבה. זו עלילת האסטרואיד. הם היו הדינוזאורים היחידים ששרדו", אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו