כל מי שחולק את חייו עם כלב מכיר את הרגע הזה במהלך הטיול היומי: החבר על ארבע עוצר ליד עץ או עמוד חשמל, מבצע תמרון מרשים של הרמת רגל אחורית, ומותיר את חותמו. עבורנו מדובר בפעולה ביולוגית פשוטה, אולי אפילו מעט מביכה, אבל מאחורי הקלעים של עולם הכלבים מדובר במערכת תקשורת מתוחכמת להפליא. מאלף כלבים חושף כעת כי הפעולה הזו היא הרבה יותר מסתם "פיפי", היא למעשה כרטיס הביקור הדיגיטלי של הכלב שלכם, והגובה שלו הוא הדבר הכי חשוב בסיפור.
להראות מי בעל הבית
כדי להבין את המשמעות העמוקה של המנהג, המאלף מציע להסתכל על הכלב כאל סוג של "אמן גרפיטי" שכונתי. דמיינו נער שמסתובב עם ספריי צבע ורוצה לסמן את הטריטוריה שלו; הוא יכתוב את שמו על הקיר כדי שכולם ידעו מי בעל הבית. אלא שהכלב לוקח את זה צעד אחד קדימה. השתן שהוא משאיר אחריו אינו רק סימן ריח, אלא מאגר נתונים שלם שדרכו הוא משדר לסביבה מידע אישי ומפורט להפליא, החל מגילו ומשקלו ועד לתעודת הזהות הגנטית שלו, מה אכל לארוחת הבוקר ואפילו מהו מצבו הרגשי באותו הרגע.
אבל למה בעצם הם מתאמצים להרים את הרגל ולהשתין דווקא על מקומות גבוהים, במקום לעשות זאת בנוחות על הקרקע? כאן נכנס אלמנט הדימוי העצמי וה"פוזה" השכונתית. לפי ההסבר של המאלף, בעולם הכלבים הגובה קובע את הטון. בדיוק כמו שמי שרוצה להרשים יטפס על סולם גבוה כדי לרסס גרפיטי בולט שאי אפשר לפספס, כך גם הכלב מנסה למקם את השדר שלו בנקודה הכי גבוהה שאליה הוא יכול להגיע.