אין בזה שום דבר חמוד: אל תעשו לייק לסרטון של פאנץ' הקוף

בימים האחרונים הרשת געשה סביב סרטון "מרגש" של פאנץ’,גור קוף מסוג מקוק מגן חיות ביפן, שאמו דחתה אותו והוא מצא נחמה בבובת פרווה. העולם מזיל דמעה, משתף לבבות שבורים ומתפעל מהחמידות.

עקבנו אחריו כשהוא נאחז בבובה, התרגשנו לראות קופה בוגרת מחבקת אותו לראשונה, סלבריטאים הציעו "לאמץ" אותו, ומבקרים נהרו לגן החיות כדי לראות את הגור הקטן והבובה שלו במו עיניהם.

מהרגע הראשון שראיתי את הסרטון, הרגשתי בעיקר עצב. כאשר עיני העולם התמקדו במשחק שלו עם בובת פרווה, אני ראיתי גור קופים קטן על רצפת בטון קרה, כלוא במתחם שמיועד לבידור הקהל.

אין בזה שום דבר חמוד. זה לא סיפור על חמלה. פאנץ' לא נולד ליער עם עצים וחברה טבעית וחופשית, הוא נולד למתחם בטון ומלט, שבו יחיה כל חייו.

מאחורי התמונה ה"מתוקה" – מציאות קשה

אל תעשו לייק לסרטון של הקוף הקטן עם הבובה. הבובה הזו איננה סמל לחמלה - היא הסדין שמכסה על מציאות הקשה. מאחורי התמונה ה"מתוקה" מסתתר גור שאיבד את אמו, וסביר שהתנאים שבהם היא חיה, הרעש והמתח המתמיד הם שהובילו לדחייה הזו.

מבט במתחם הקופים בגן החיות שבו מוחזקים כ-56 קופים מגלה מרחב בטון דל ומדכא, רחוק מאוד מהטבע ומהמורכבות החברתית שקופי מקוק זקוקים לה. בתוך מציאות כזו, אם כלואה הנתונה לסטרס כרוני עלולה לקרוס. השאלה איננה מדוע דחתה את גורה - אלא מדוע אנחנו ממשיכים לכלוא בעלי חיים מלכתחילה.

גני חיות או מתקני בידור?

תומכי גני החיות מדברים על שימור ועל חינוך, אך המציאות מספרת סיפור אחר. בגן חיות בגרמניה נורו למוות קופים לאחר שהתרבו מעבר ליכולת הקליטה של המתחם ולא נמצא להם מקום. זה איננו שימור - זו שליטה בחייהם ובמותם של יצורים חיים לפי שיקולי מקום ונוחות.

גם הסיפור של פאנץ’ מזין את אותו מנגנון: סרטונים ויראליים שמושכים קהל, מגדילים הכנסות ומנציחים כליאה לשם בידור. ראוי לשאול ביושר: איזו תועלת יש לנו בצפייה בתינוק קופים שנולד לכלוב? לבעלי חיים יש זכויות בסיסיות. גני חיות שוללים מהם, בהגדרה, את החירויות הללו.

הטרגדיה האמיתית של הקוף פאנץ' - חוסר האפשרות לשחרור

גם אם מישהו יציע לשחרר את פאנץ’, זה כבר כמעט בלתי אפשרי. גור שגדל בתנאים כאלה לא ישרוד בטבע. זו הטרגדיה האמיתית: מרגע שחיית בר נולדת לכלוב, עתידה נגזר. המאבק שלנו ב"תנו לחיות לחיות" הוא נגד התפיסה עצמה, המאפשרת לכלוא נשמות חיות כדי לספק בידור רגעי.

פאנץ’ לא צריך עוד שיתוף. הוא לא צריך עוד תגובה עם לב שבור. הוא צריך עולם שבו קופים לא נולדים לכלוב. אל תלכו לגני חיות. אל תלטפו בפינות חי. אל תשתפו תכנים שמייפים מציאות הקשה. הגיע הזמן לסגור את גני החיות והכלובים, ולעבור לחינוך שמבוסס על חמלה אמיתית - כזו שמכבדת את הזכות של כל יצור חי לחיות בטבע שלו, בחירות ובכבוד. פאנץ’ לא זקוק ללייק.

הוא זקוק לחופש.

הכותבת היא מנכ״לית עמותת ׳תנו לחיות לחיות׳״