יום האהבה הבינלאומי יצויין ברחבי העולם וגם בישראל ב-14 בפברואר. רבים יציינו את היום בארוחות רומנטיות ובמתנות. רצינו לברר האם רק בני אדם מביעים מחוות רומנטיות או שאולי גם בקרב בעלי חיים ישנן הבעות אהבה ורומנטיקה.
לשם כך שוחחנו עם קרן אור, זואולוגית הספארי ברמת גן. ביררנו האם אכן בעולמם של בעלי החיים יש אהבה או שכל מערכות היחסים סובבות סביב הצורך הטבעי להתרבות. אור טוענת כי קשה מאוד לההשוות בין העולם שלנו לעולמם של בעלי החיים. לדבריה, לעולם לא נדע האם קיימת אהבה הדומה למושג שלנו.
"להניח שבטבע יש אהבה תהיה הנחה בלתי מבוססת בעליל, שמקורה בנטייה שלנו לעשות האנשה. אנחנו כן רואים בעולם החי מגוון גדול של התנהגויות שאנחנו יכולים לראות בהן קשר: חיבה, אמפטיה, חיבור. אבל לקרוא לזה אהבה תהיה הגזמה. אין לנו את היכולת לדעת מה בעלי חיים מרגישים, וכנראה שלעולם לא תהיה לנו".
עוד הוסיפה המומחית עקרון חשוב מאוד שיש לאמץ בעת שאנו צופים בטבע סביבנו. לדבריה, "חשוב מאוד לנסות ולנטרל לרגע את המוח האנושי שלנו ולהסתכל על הדברים מתוך משקפיים יותר אובייקטיביות".
"למשל, אם אנחנו רואים טיגריס לבדו ביער, המוח האנושי שלנו, ייצור חברתי מאוד, מייד נזעק וחושב שהוא בודד, גלמוד ועצוב. אבל טיגריסים הם בעלי חיים יחידאים. הם חיים לבד ואפשר להניח שהם בסדר עם זה. נכון לומר שהכוח המניע את הטבע הוא המוטיבציה להתרבות. במהלך האבולוציה הניסיון של בעלי החיים השונים להפיץ כמה שיותר עותקים של המידע הגנטי שלהם ייצר תכונות והתנהגויות שונות ומשונות, שבעיניים שלנו חלקן עשויות להיתפס אף כרומנטיות".
אין יותר רומנטי ממחזר נלהב
אחרי שנטרלנו את הרצון להשוות ביננו לבין בעלי החיים, אפשר לראות בטבע פעולות חיזור יפות בין הזכרים לנקבות. "אין רומנטי יותר ממחזר נלהב. ומחזרים בטבע יש לא מעט. עופות זכרים למשל, נלחמים על זכותם להזדווג עם הנקבות. לצורך העניין דגם הנוצות שלהם שונה ובולט. הם מסכנים את עצמם בצבעים בולטים או בהשמעת קריאות ושירה שנשמעים למרחוק".
כל אלו יקלו על הנקבות להשוות ביניהם ולבחור את הזכר שנראה הכי טוב וחזק, שלצאצאים שלו יש סיכוי גדול לשרוד. כמו כן, מתנות הן פטנט רומנטי עתיק יומין, וגם בטבע ישנם זכרים שמשתמשים בו.
"הפינגווין האפריקני הוא טיפוס רומנטי מאוד. הוא מונוגמי והזוג נשאר יחדיו שנים רבות. בעונת הרבייה, כאשר הזוג עולה על החוף, הם מחפשים מקום טוב להטיל בו את הביצה. הזכר מחזר אחרי בת זוגו ומביא לה אבנים קטנות, חלוקי נחל ושברי קונכיות וביחד הם בונים מהם את הקן שבו היא תטיל את הביצה".
"מתנות נוספות שהזכרים מעניקים לנקבות, ואפשר להבין טוב מאוד מדוע הן עובדות כל כך טוב, הן מזון. זכר התנשמת מביא לבת זוגו מכרסמים שהוא צד עבורה בזמן החיזור וגם בזמן הקינון עצמו. זכרים אחרים פוצחים בשירה או בריקוד, בונים קן מרשים כדי לפתות את הנקבה".
האם בטבע קיימת זוגיות חד מינית?
"התנהגות חד מינית די נפוצה בטבע. היא תועדה בלא פחות מ-1,500 מינים שונים ומשונים מחרקים ועד קופים. גם אנחנו נתקלו במקרים כאלה וקל לראות אותם בגן החיות. אין ספק שהתופעה לא נחקרה מספיק ויש עוד צורך לחקור אותה יותר לעומק והבין את היקפה".
בגידה או מוות של בן הזוג
נושא מרכזי נוסף שעניין אותנו הוא שאלת הנאמנות בטבע. כלומר כיצד מגיב בן זוג לבגידה של חברו וכיצד משפיע מוות על הצד השני. קרן אור אומרת: "אנחנו לא יודעים מה מרגיש בעל חיים שמאבד את בן/בת הזוג שלו. אנחנו כן יודעים שבהרבה מקרים הם מוצאים בסופו של דבר בן/בת זוג חדשים והם ממשיכים ב'משימה' הכי חשובה בטבע - התרבות".
בגידה, היא מסבירה, הוא קונספט אנושי מדי. "בגידה יכולה להתרחש רק בבעלי חיים מונוגמיים, כמונו בני האדם. המונוגמיה היא לא תופעה נפוצה בטבע. רוב בעלי החיים אינם מונוגמיים. המונוגמיה נובעת מהצורך בהשקעה גדולה מאוד בטיפול בצאצאים. היא נפוצה מאוד בציפורי שיר למשל, שהגוזלים שלהם נולדים חסרי אונים לחלוטין ונדרשת השקעה עצומה של שני בני הזוג כדי להביא אותם לפריחה מוצלחת מהקן".
ביונקים, מעט מאוד מינים הם מונוגמיים. ועדיין בטבע מוכרת התופעה של "הזדווגויות מחוץ לזוג" (Extra-pair copulation) - היא מאוד נפוצה. המניע של הזכרים הוא למקסם את הצלחת הרבייה, במיוחד כשההשקעה שלך קטנה יותר. אחרי הכל, הזכרים לא מטילים ביצים או נושאים היריון. "מחקרים הראו שבעופות מונוגמיים, 35% ואף יותר מהצאצאים יכולים להיות לא של אחד מבני הזוג".
רצינו לברר גם בכל התחום הזוגי עד כמה התנהלות זוגית, ללא קשר לבגידות ולנאמנות מוחלטת, קיימת בטבע וכמה זמן התנהגות כזו קיימת. המומחית סבירה כי "מונוגמיה הכי נפוצה בקרב העופות. אחוז המינים המונגמיים יכול להגיע ל-90% מהמינים. ביונקים, לעומת זאת, אחוז המינים המונוגמיים לא מגיע אפילו ל-10%. בבעלי חיים אחרים זה עוד הרבה יותר נדיר, או כמעט ולא קיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו