"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפומות חזרו לפטגוניה - ועכשיו הן טורפות פינגווינים

בתחילת המאה ה-20, גידול כבשים וציד גרם לפומות להיעלם מהאזור • לאחר שהציד נאסר והאזור הפך לפארק הלאומי, הפומות שבו - וגילו אורחים חדשים

,עודכן
0השמעה
פינגווינים (אילוסטרציה). משאב "צפוי, שופע וחסר הגנה". צילום: gettyimages

מחקר שפורסם ביום רביעי ב-Proceedings of the Royal Society מתאר שינוי סביבתי מהיר לאורך חופי פטגוניה בארגנטינה. בין השנים 2019 ל-2023, צוות בינלאומי בהנהגתו של האקולוג מיטשל סרוטה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הצמיד ל-14 פומות בפארק הלאומי מונטה לאון בפטגוניה קולרים עם GPS והציב מצלמות נסתרות כדי לעקוב אחריהן. תשע מהפומות שענדו קולרים צדו באופן קבוע פינגווינים מסוג מגלן, והתמקדו במושבת הרבייה במשך מחצית השנה.

פומות צדות בדרך כלל יונקים, אך בפארק הן צדו לעתים קרובות את עופות הים שאינם מסוגלים לעוף, מה שיצר שינויים במבנה החברתי בקרב הפומות. האחרונות בילו יותר זמן ליד המושבה, החזיקו בטריטוריות קטנות יותר ונפגשו זה עם זו בתדירות גבוהה יותר מהרגיל. החוקרים דיווחו על מה שעשוי להיות צפיפות הפומות הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם - כ-13.2 פומות ל-100 קמ"ר.

מצלמות נסתרות תיעדו 254 מפגשים בין פומות שאכלו פינגווינים לעומת ארבעה מפגשים בין פומות שהתעלמו מהעופות. "שיקום חיות הבר בנופים המשתנים של ימינו אינו רק החזרת המערכות האקולוגיות לעבר; הוא יכול ליצור אינטראקציות חדשות לחלוטין המשנות את התנהגות בעלי החיים ואת האוכלוסיות שלהם בדרכים בלתי צפויות", אמר סרוטה, לפיABC News.

בתחילת המאה ה-20, גידול כבשים וציד גרם לפומות להיעלם מאזור החוף של פטגוניה. לאחר שהציד נאסר והאזור הפך לפארק הלאומי מונטה לאון ב-2004, הפומות חזרו. במהלך היעדרותן, פינגווינים מסוג מגלן, שבדרך כלל מוגבלים לאיים מול החוף, הקימו מושבה ביבשת של כ-40 אלף זוגות.

מחקר שטח אישר שהפינגווינים היו, לדברי סרוטה, משאב "צפוי, שופע וחסר הגנה". נקבות פומה בוגרות, שבדרך כלל חיות בבדידות, חלקו את השטח סביב המושבה, סובלנות שהחוקרים קישרו לקרבה גנטית אפשרית. כאשר הפינגווינים עזבו בכל חודש מרץ לאוקיינוס האטלנטי, הפומות עברו לצוד טרף אחר, אך התזונה העונתית סייעה להם לשמור על מספרם הגבוה.

"הופתעתי מכמות הטריפות של פינגווינים אלה וממידת ההסתגלות של הפומות למקור מזון זה", אמרה בריאנה אברהמס, אקולוגית חיות בר מאוניברסיטת וושינגטון, לפי "הניו יורק טיימס". ג'ייק גוהין, אקולוג חיות בר מאוניברסיטת איווה סטייט, כינה את המחקר "שילוב יפהפה של מחקר על תנועת בעלי חיים ו'מי אוכל מה', דוגמה יוצאת דופן לגמישות של טורפים גדולים", כך לפי העיתוןThe Age.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר