התופעה שמזעזעת את מלזיה: כריתת ראשי פילים ואוזלת ידה של הממשלה

העיתון האמריקני ה"ניו יורק טיימס" עקב מקרוב אחר תופעה מסוכנת, מזעזעת ובעלת השלכות עמוקות על הטבע המופלא של מלזיה: כריתת ראשי פילים בורנאים, זן פילים נדיר שנמצא במלזיה. פקח חיות הבר בשמורת התכונן לצאת לסיור בשעת בוקר מוקדמת של חודש אפריל, כאשר התקבלה קריאת מצוקה מטרידה. גופת פיל בורנאי נמצאת מוטלת בשולי הדרך, כעשרים פילים מעדרו התקבצו בסמוך למקום.

הפקח, הנרי ג׳יימיס, מיהר אל המקום והזדעזע ממה שנגלה לעיניו. גופתו של פיל צעיר, זכר, הייתה מוטלת לצד הכביש החוצה את יערות הג׳ונגל במזרח מלזיה. ראשו לא היה בנמצא.  "חשבתי לעצמי: מדוע שמישהו יעשה זאת לפיל?" אמר.

כאשר פקחים ונציגים מכמה רשויות הגיעו לזירת האירוע לאיסוף רמזים אחר האחראים למעשה, נסוגו הפילים הפראיים אל תוך היער. מאוחר יותר, כך מסרו גורמים רשמיים, שבו הפילים ודחפו בעדינות את הגופה מעבר לבליטה קלה בקרקע ועד לשולי הג׳ונגל, שם הותירו אותה - עדיין על ברכיה - בצילו של עץ. "קבוצת הפילים ערכה מעין הלוויה", אמר דיוניסיוס פדיליס מאזור השימור אגן מאליאו, חלק מעצמות הפיל נמצאות שם עד היום, פזורות על פני הקרקע. העדר לא נצפה שוב באזור.

הפיל הצעיר, שלפי ההערכות היה בן חמש שנים בלבד, הוא אחד מ־13 פילים שנהרגו בשל שנהבם מאז יולי 2024, לאורך קטע הכביש החוצה את יערות הגשם במדינת סבה שבמלזיה, כך מסרו הרשויות. ראשי חמישה מהם נערפו.

באמצעות עריפת ראש הפיל - שיטה נדירה אך אינה חסרת תקדים - יכלו הציידים העבריינים להימלט במהירות יחסית ולשאת עמם את החטים בשלמותם. "הסרת החטים היא עבודת פרך, בדומה לעקירה אצל רופא שיניים", אמר רחימאטסה אמט, מייסד קרן הסביבה של סבה, שסייעה במימון מאמצים נגד ציד בלתי חוקי. "ככל שהציידים שוהים זמן רב יותר במקום, כך גדל הסיכון שייתפסו. לכן הדבר הפשוט ביותר הוא לערוף את הראש, להעמיס אותו על משאית ולהיעלם".

תת־המין הנדיר של הפיל הבורנאי, הקטן מבין זני הפילים באסיה, מצוי אך ורק בצפון־מזרח בורנאו, האי השלישי בגודלו בעולם. אך גם הקטן - גדול הוא: גובהם מגיע עד כשלושה מטרים, ומשקלם עשוי להגיע לכחמישה טון. על פי האיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע, המונה אותם כמין המצוי בסכנת הכחדה, מספרם הולך ופוחת זה עשרות שנים. בטבע נותרו ממנו כאלף פרטים בלבד.

מוחמד סופיאן אבו בכר, מנהל מחלקת חיות הבר של סבה, סבור כי קבוצה אחת של ארבעה עד שישה גברים מקומיים אחראית לכל מקרי הציד הבלתי חוקי האחרונים. "מדובר במעין סינדיקט, ואופן הפעולה בכל המקרים כמעט זהה", אמר.

הציידים פועלים באישון לילה, כאשר מעט כלי רכב נעים בכביש. לאחר גל חמש עריפות הראש הראשונות, אמר סופיאן, הם עדכנו את השיטה והחלו לנסר את החלק בגולגולת שבו מעוגנים החטים. לדברי הפקחים, נראה שהם משתמשים ברובה ציד מאולתר כדי להרוג את הפילים, ובגרזן או במסור שרשרת כדי להסיר את הראש או חלקים מן הגולגולת. ככל הנראה הם קוברים את שללם למשך שבועות, עד שהגופה מתכלת, ואז מחלצים את השנהב. לא ידוע כמה משלמים בעבור החטים בשוק.

הרשויות במלזיה חושדות כי הציידים מבריחים את השנהב אל אינדונזיה השכנה, לשם שילוחו אל איי המזרח של המדינה, שם קיימת בקרב חלק מן האוכלוסייה מסורת של שימוש בחטי פילים כנדוניה. בשנים 2017 ו־2019 יירטו סוכני המכס האינדונזיים למעלה משני תריסרי חטים שהוברחו ממדינת סבה שבמלזיה אל האי פלורס שבאינדונזיה.

בתגובה לעריפות הראש, מחלקת חיות הבר של סבה גייסה עשרים פקחי קהילה והקימה שני תחנות חדשות לאורך הכביש, כולל אחת הנמצאת בסמוך למקום עריפת ראשו של הפיל הצעיר.

הפקחים, שקיבלו שבוע בלבד של הכשרה, מופקדים על מעקב אחר הפילים. הם אמורים לצאת לסיורים, אך הרשויות מודות שהממשלה לא סיפקה להם כלי רכב. כדי להגיע לאזור שבו יוכלו לסייר ברגל, הם משתמשים ברכבו הפרטי של אחד הפקחים. לכל צוות הוענקו מכשיר איתור GPS, מצלמה קטנה וטלפון נייד - אך לא טלפון לווייני באזור שבו השירות הסלולרי מוגבל. סופיאן ציין כי מקווה שמחלקתו תקבל תקציב לרכישת רכבים וציוד נוסף בשנה הבאה. הפקחים יוצאים לסיורים ללא נשק, שכן תפקידם הוא לנטר את הפילים למרות שימוש הציידים בנשק, לעיתים מאולתר.

אחד הפקחים שנקראו לזירת עריפת הראש באפריל, סיפר כי הפיל היה כל כך צעיר שחטיו כמעט לא נראו, חיתוך החטים היה מניב כמות קטנה של שנהב, אך עריפת הראש אפשרה לשלל רב יותר. בביקורו האחרון בזירת ההרג, הצביע על העצמות שנותרו מהפיל הקטן. "כשראיתי את זה, נתקפתי צער וזעם, כי הפילים הולכים ונכחדים", אמר. ייתכן, אמר, שהציידים כבר שחטו פילים נוספים וגופותיהם טרם נתגלו. בינתיים, הרשויות מקוות ללכוד את הרוצחים בפעם הבאה שיפעלו. "הציידים זהירים", אמר. "הם פשוט ממתינים לזמן הנכון לפני שיחלו להרוג שוב".