צדק לתנינים: פנייה למבקר המדינה כדי שיחקור את ההמתה ההמונית בחוות פצאל

ארגונים ועמותות דורשים לברר את הריגת 262 תנינים בחוות פצאל ולגלות כיצד התקבלה ההחלטה • "הזנחה ממושכת מצד המדינה הובילה להמתה המונית של בעלי חיים מוגנים" • הרשויות: "מצבם של התנינים היה ירוד ביותר, והחווה היוותה סכנה מיידית לשלום הציבור"

שורה של ארגונים העוסקים בהגנה על בעלי חיים, ביניהם ארגון הסיוע של הטבעונים והצמחונים בצה"ל, תנו לחיות לחיות, אנימלס ופורום עורכי הדין הישראליים להגנה על בעלי חיים, החליטו לפנות בדחיפות אל מבקר המדינה בדרישה לחקור את הריגת מאות התנינים בחוות התנינים בפצאל.

עוד לפני כן פנו הארגונים לרשות הטבע והגנים, למינהל האזרחי ולשרי הביטחון, הגנת הסביבה והחקלאות כדי להבין כיצד התקבלה ההחלטה.

"אנו, ארגוני בעלי החיים, פונים בזעזוע ובתחושת דחיפות בעקבות ההחלטה על הריגת 262 ואולי מאות נוספים התנינים שנותרו בחוות פצאל שבבקעת הירדן", נכתב במכתבם. "על אף שהמצב היה ידוע לרשויות, ולמרות שבמשך השנים הוצעו חלופות שיכלו להבטיח את שלומם של בעלי החיים ולהגן גם על הציבור - לא נעשה מאמץ אמיתי לקדם פתרון הומני. הזנחה ממושכת מצד המדינה הובילה, לבסוף, להמתה המונית של בעלי חיים מוגנים".

"זו היתה פצצה מתקתקת". חוות התנינים בפצאל (ארכיון), צילום: אריק סולטן

הארגונים קובעים כי האירוע נגד את החוק: "מדובר לא רק באירוע טרגי, אלא גם בכשל מוסרי, חוקי ותפקודי חמור, המחייב בירור מעמיק". לדבריהם, לא ברור מדוע לא שותפו בדיונים: "מדוע העימות עם בעלי המקום, חומרת המצוקה והדחיפות של העניין לא הוצפו בפנינו ובפני הציבור ולא פניתם אלינו כדי למנוע את המעשה הכה קיצוני הזה, ולהציע פתרונות אחרים, כגון העברתם למדינות אחרות?"

הארגונים דרשו פתיחה מיידית בחקירה בלתי תלויה, שתבדוק מדוע לא טופלו התנינים, מי התרשל בפיקוח על רווחתם, והאם הופרו סעיפי חוק צער בעלי חיים או תקנות הגנת חיות בר. כמו כן, הם דרשו שקיפות מלאה לגבי הליך קבלת ההחלטות, כולל פרסום חוות הדעת הווטרינריות והחלופות שנבחנו ונפסלו.

בתגובה למכתב הראשוני, ועוד לפני הפנייה למבקר המדינה, קיבלו הפונים תשובה מסודרת מהרשויות: "לאורך השנים, נעשו פניות חוזרות ונשנות לבעלי החווה, ניתנו לו אזהרות, ובלית ברירה אף בוצעו תיקונים בחווה על ידי המנהל האזרחי ובמימונו. הכל במטרה למנוע בריחתם של תנינים וכניסת גורמים פרטיים באופן בלתי מבוקר ומסוכן לשטחה של החווה".

בתשובה נטען כי על אף המאמצים, אירעו מספר מקרים של בריחת תנינים, "אשר אך בנס עלה בידי הרשויות ללוכדם מבלי שנגרם אסון". בנוסף, הלכה והתגברה תופעה של כניסת גורמים פרטיים באופן בלתי מבוקר: "במסגרת זו נהגו 'המבקרים' בחווה לתעד את הביקורים ואת עצמם כשהם מתקרבים לתנינים, משליכים עליהם חפצים ואף תופסים בזנבם".

צעיר זורק אבנים על תנין בחווה. "הלכה והתגברה תופעה של כניסת גורמים פרטיים", צילום: 27א

הרשויות הדגישו שיקול ביטחוני נוסף: "בשנתיים האחרונות ולאור המצב הביטחוני, עלה החשש להתרחשות אירוע קיצון של פעילות חבלנית יזומה. כך, פריצה של גדרות החווה על ידי גורמים עוינים עלולה הייתה להביא לפיזור רחב היקף של התנינים בסביבה ולסיכון משמעותי לציבור".

במכתב התשובה נכתב כי מצבם הבריאותי של התנינים היה קשה: "כתוצאה מטיפול לקוי זה, היה מצבם של התנינים ירוד ביותר, חלק לא מבוטל מהתנינים היו פצועים פיזית ואף סבלו מנכויות שנבעו מקניבליזם בינם לבין עצמם". לפי התשובה, הדברים הובאו לידיעתה של יועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים, טל גלבוע, בפגישה באפריל 2025, והיא "הציעה את סיום חייהם של התנינים, לאור העובדה שתנאי חייהם מהווים סבל כשלעצמם".

חוות תנינים. "ההחלטה על ביצוע ירי התקבלה מתוך רצון לצמצם את סבלם של התנינים", צילום: גיל אליהו

"ההחלטה על ביצוע ירי התקבלה מתוך רצון לצמצם את סבלם של התנינים, לצד הגנה על הציבור. אין חולק, כי מדובר במקרה ייחודי וקיצוני", נכתב בתשובה. בנוסף, הרשויות ציינו כי לאור סיקור תקשורתי רב שזכה המקרה לאורך השנים, "יש להניח כי ארגוני זכויות בעלי חיים היו מודעים למצב בחוות התנינים ולמצוקה המתמשכת. אילו היה בידיהם להציע פתרונות או חלופות ישימות אלה היו מובאות לבחינתנו. דרך הפעולה בה נקטו הרשויות נבחרה לאחר שכל שאר החלופות מוצו ללא הצלחה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר