"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הציפור הנדירה לא מפחדת מבני אדם - האם היא תיכחד כמו הדודו?
חוקרים ברזילאים גילו רק לאחרונה את הטינמו רעול-הפנים האפרורי, ציפור הדומה בהתנהגותה לדודו המפורסם, שנכחד כבר במאה ה-17 • מדענים חוששים שהיא תהפוך למטרה קלה לציד, או שבית הגידול שלה ייהרס וקוראים להגן עליה
הטינמו רעול-הפנים האפרורי. צילום: לואיס מוראיש

הציפור הנדירה לא מפחדת מבני אדם - האם היא תיכחד כמו הדודו?

חוקרים ברזילאים גילו רק לאחרונה את הטינמו רעול-הפנים האפרורי, ציפור הדומה בהתנהגותה לדודו המפורסם, שנכחד כבר במאה ה-17 • מדענים חוששים שהיא תהפוך למטרה קלה לציד, או שבית הגידול שלה ייהרס וקוראים להגן עליה

מערכת טכנולוגיה ומדע היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

חוקרים ברזילאים הודיע לאחרונה על גילוי מין חדש של ציפור באזור האמזונס המרוחק - ציפור שהתנהגותה מזכירה את זו של עוף הדודו המפורסם, שנכחד כבר במאה ה-17. לדבריהם, הטינמו רעול-הפנים האפרורי (slaty-masked tinamou), מתנהגת באופן שעלול להוביל להכחדתה המהירה.

"ההשוואה לדודו מדויקת מבחינה מדעית", אומר ל"ניו יורק טיימס" לואיס מוראיש, תלמיד דוקטורט לזואולוגיה במוזיאון הלאומי בריו דה ז'נרו והמחבר הראשי של המחקר שפורסם השבועבכתב העת המדעי Zootaxa. "התנהגות הציפור משקפת תיעודים היסטוריים של הדודו שנכחד, וסיכון ההכחדה שלה ממשי באותה מידה".

הטינמו רעול-הפנים האפרורי, צילום: לואיס מוראיש

הדודו, ציפור שמנמנה שחיה על הקרקע, הפכה לסמל של הכחדה לאחר שנעלמה מהאי מאוריציוס במאה ה-17, זמן קצר לאחר שמתיישבים הולנדים הגיעו לאי לראשונה. הציפור התאפיינה בהיעדר מוחלט של פחד מבני אדם - תכונה שהובילה לחיסולה המהיר על ידי בני האדם שצדו אותה למאכל.

הטינמו החדש, שהתגלה בהרי סרה דו דיביזור המבודדים במערב ברזיל, נראה, נשמע ומתנהג באופן שונה מכל קרוב משפחה ידוע שלו. רוב הטינמואים הן ציפורים ביישניות וסמויות, שצבעיהן מאפשרים להן להתמזג עם הסביבה. הטינמו החדש, לעומת זאת, מתהדר בנוצות בצבע קינמון-חום עז עם פס כהה על עיניו - מכאן הכינוי "רעול-הפנים".

שבר עצם של ציפור הדודו הנכחדת, צילום: אי.פי

מה שמוזר במיוחד היא התנהגותה האדישה של הציפור. צוות המחקר של מוראיש בילה שלוש שנים בניסיון לחזות בציפור, לאחר שזיהה אותה לראשונה באוקטובר 2021 על פי קולותיה במדינת אקרה שבברזיל. אך ברגע שהתגלתה, היא הפגינה אופי מאולף להפתיע - היא שוטטה בשלווה ביער ולא הראתה כל רתיעה מנוכחות אנושית. החוקרים היו המומים כשבמספר הזדמנויות ציפורים בודדות ניגשו אליהם ישירות.

גם קולותיה יוצאי דופן: קריאות ארוכות ורודפות שמתפזרות ביער עד שהן מבלבלות את תחושת המרחק והכיוון של המאזין. טינמואים נוטים להשתמש בשריקות, קריאות וטרילים פשוטים וחוזרים, לעיתים עגומים. אך הקול המורכב של הטינמו רעול-הפנים האפרורי נשמע כמו פסנתרן המתקדם על גבי סולם מוזיקלי, צעד זהיר אחד בכל פעם.

הציפור, ששייכת כאמור למשפחת הטינמואים - קבוצה של ציפורים דמויות-תרנגולות הנפוצות באמריקה הדרומית - חיה באזור מבודד ביותר, עובדה שהגנה עליה עד כה. אך מדענים חוששים שהמפגש עם בני אדם, בשילוב עם היעדר הפחד המולד שלה, עלול להביא לכך שהיא תהפוך למטרה קלה לציד, או שבית הגידול שלה ייהרס.

לכן, החוקרים קוראים לנקוט בפעולות שימור מיידיות כדי למנוע מהטינמו החדש ללכת בעקבות הדודו. הם ממליצים על הקמת שמורות טבע באזור ועל הגברת המודעות לקיומה של הציפור הנדירה בקרב התושבים המקומיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...