"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מוח של ציפור? לא תאמינו כמה עורבים יכולים להיות חכמים

זו לא שמועה: עורבים זוכרים אנשים "רעים" ומסיתים נגדם עורבים נוספים • הם אפילו יודעים להשתמש בכלים כדי להשיג אוכל, ויש להם שפה בסיסית מקבילה לתינוקות

,עודכן
0השמעה
מוח של עורב. צילום: נוצר באמצעות Nano Banana Pro

כששואלים אותנו מי בעלי החיים הכי חכמים חוץ מאיתנו, האסוציאציה הראשונה שלנו הם שימפנזות, דולפינים או פילים - יונקים בעלי מוח גדול ומורכב. אבל בעשורים האחרונים, קבוצת בעלי חיים אחרת מפתיעה את עולם המדע שוב ושוב: העורביים. עורבים, עורבנים, חטפיות ועקעקים מציגים יכולות קוגניטיביות שמתחרות באלו של קופים גדולים, וכל זה עם מוח בגודל של אגוז (עם הקליפה, אבל בכל זאת).

מוח קטן ומתוחכם

מוחו של עורב שוקל עד 15 גרם בלבד (וזה בזני עורבים גדולים), בעוד מוח שימפנזה שוקל כ-400 גרם – פי 26. ובכל זאת, במבחנים קוגניטיביים רבים העורבים מציגים ביצועים דומים, או אפילו עדיפים, על שימפנזים. כיצד זה אפשרי?

התשובה נעוצה בצפיפות. מחקרים גילו שמוח העורביים מכיל מספר נוירונים גבוה במיוחד ביחס לגודלו, במיוחד באזורים האחראיים על חשיבה מורכבת. בנוסף, הארגון המבני של מוח הציפורים שונה מזה של יונקים, אך לא פחות יעיל. האבולוציה, כך מתברר, מצאה יותר מדרך אחת לבנות מוח חכם.

מוח של ציפור? לא תאמינו כמה עורבים יכולים להיות חכמים // אנווטו

פתרון בעיות ושימוש בכלים

הניסוי המפורסם ביותר בתחום הוא ניסוי "צינור המים" של אוניברסיטת קיימברידג'. עורבים הוצבו מול צינור צר, שבתחתיתו צף פיתיון על מים.

הציפורים הבינו במהירות שאם יטילו אבנים לצינור, מפלס המים יעלה והפיתיון יגיע לטווח המקור שלהן. יותר מכך, הם העדיפו אבנים גדולות על פני קטנות, ובאבנים שוקעות על פני כאלו הנוטות לצוף.

בטבע, עורבים מאיי קלדוניה החדשה שבאוקיינוס מייצרים כלים מורכבים מענפים ועלים כדי לחלץ חרקים מסדקים – התנהגות שנחשבה בעבר לנחלת בני האדם והקופים בלבד.

זוכרים, נוטרים ונוקמים

תגלית קצת יותר ידועה היא שעורבים זוכרים פרצופים אנושיים במשך שנים. בניסוי מפורסם שנערך באוניברסיטת וושינגטון, חוקרים לבשו מסכות ספציפיות בזמן שלכדו ותייגו עורבים. שנים לאחר מכן, העורבים המשיכו להגיב בעוינות לכל מי שלבש את אותה מסכה – גם אם מעולם לא פגשו את האדם הספציפי הזה. נראה שהם אף מעבירים את המידע לעורבים אחרים.

תקשורת מורכבת

מחקרים חדשים חושפים שלעורבים יש מערכת קריאות מורכבת הרבה יותר מכפי שחשבנו בעבר. הם משתמשים בקריאות שונות להתרעה על טורפים שונים, לתיאום פעולות חברתיות, ואולי אף להעברת מידע מופשט (כמו תיאור פנים של אנשים עוינים, כמו בסעיף הקודם). כל זה מעבר למובן מאליו – קריאות שונות לאינטראקציות שונות, כמו בשורה על מציאת אוכל, אזהרת עורבים אחרים מחדירה לטריטוריה וכו’. חלק מהחוקרים משווים את המורכבות הזו לשלבים מוקדמים של התפתחות שפה.

מה זה אומר עלינו?

חקר אינטליגנציית העורבים מלמד אותנו שיעור צנוע על האנושות. החשיבה המורכבת אינה קניין בלעדי שלנו, ואף לא של קרובינו הביולוגיים. היא התפתחה באופן עצמאי בענפים שונים של עולם החי, מה שמרמז שאולי יש משהו בסיסי בחוקי הטבע שמעודד את הופעתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר