"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
טכניקת ומהירות התקיפה של נחשים ארסיים נחשפת בסרטונים מרהיבים
חוקרים מאוניברסיטת מונאש צילמו 108 הכשות של 36 מיני נחשים רעילים בקצב של אלף פריימים לשנייה, ושחזרו בתלת־ממד את תנועת ההכשה • הצפע בעל האף הקהה הגיע למהירות של יותר מ־4.5 מטרים בשנייה
נחש (אילוסטרציה). צילום: גטי אימג'ס

טכניקת ומהירות התקיפה של נחשים ארסיים נחשפת בסרטונים מרהיבים

חוקרים מאוניברסיטת מונאש צילמו 108 הכשות של 36 מיני נחשים רעילים בקצב של אלף פריימים לשנייה, ושחזרו בתלת־ממד את תנועת ההכשה • הצפע בעל האף הקהה הגיע למהירות של יותר מ־4.5 מטרים בשנייה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדש שפורסם בכתב העתJournal of Experimental Biologyמציג את התיעוד המהיר והמפורט ביותר עד כה של אופן התקיפה של נחשים ארסיים.

החוקרים מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה השתמשו בשתי מצלמות מסונכרנות הפועלות בקצב של 1,000 פריימים לשנייה, וצילמו 108 תקיפות של 36 מיני נחשים רעילים במתקן Venomworld ליד פריז, שבו ההרפטולוג רמי קסאס מפיק ארס באופן שגרתי.

כל תקיפה שוחזרה בתלת־ממד ונמדדו בה מהירות, תאוצה, זווית הפה ומיקום הניבים. כדי לעורר את ההכשות, החוקרים הניעו מול הזוחלים גליל של ג'ל רפואי שקוף בטמפרטורה של 38 מעלות, המדמה שריר של יונק.

רוב הנחשים שניצפו כיסו את המרחק אל המטרה בפחות מ-100 מילי־שניות, מהר יותר מתגובת של יונקים להפתעה, העומדת על כ-60 מילי־שניות. הצפעונים היו המהירים ביותר: 84 אחוז מהם תקפו בפחות מ-90 מילי-שניות. הצפע ממיןMacrovipera lebetinaהגיע למהירות של יותר מ־4.5 מטרים לשנייה לאחר כ־20 מילי-שניות.

נחשים ממשפחת האלפידים, כמו הנחש האוסטרליAcanthophis rugosus, פגעו בג'ל תוך כ-30 מילי-שניות, ואילו נחשים ממשפחת הקולוברידים נזקקו לזמן רב יותר, אך החלו את ההתקפה ממרחק גדול יותר.

פרופ’ אליסטר אוונס, מורפולוג אבולוציוני מאוניברסיטת מונאש, הסביר ל־Gizmodoכי היתרון במחקר הוא בבדיקת התנהגות התקיפה המלאה של מגוון מינים בתנאים אחידים, בצילום מהיר במיוחד ובשחזור תלת־ממדי.

הניתוח גילה שלושה סגנונות תקיפה עיקריים. נחשים ממשפחת הוויפרידים התפתלו ושיגרו מכות ישירות, כשהם מניחים תחילה את ניביהם המפרקיים ורק אחר כך סוגרים את הלסת כדי למקסם את זרימת הארס.

Aspidelaps lubricusו-Naja melanoleucaהתקרבו באיטיות וביצעו סדרת נשיכות מהירות, שהאריכו את משך הזרמת הארס.

נחשים עם ניבים אחוריים, כגוןBoiga dendrophilaו-Toxicodryas pulverulenta, פתחו את לסתותיהם לרווחה, נצמדו לטרף וניסרו מצד לצד, כשהם יוצרים חתכים בצורת סהר שאפשרו לארס לחלחל.

הדוקטורנטית סילקה קלורן, שתמרנה במשך שבועות את פיתיון הג'ל, סיפרה ל־Phys.org, “נרתעתי כמה פעמים, אבל האדרנלין היה שווה את זה". לדברי אוונס, רבות מהתקיפות הסתיימו “לפני שהטרף הספיק לברוח”, יתרון מהירות שתרם לשרידות הנחשים הארסיים במשך יותר מ־60 מיליון שנה.

מאגר הנתונים החדש מספק בסיס למחקרים עתידיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...