טכניקת ומהירות התקיפה של נחשים ארסיים נחשפת בסרטונים מרהיבים

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Experimental Biology  מציג את התיעוד המהיר והמפורט ביותר עד כה של אופן התקיפה של נחשים ארסיים.

החוקרים מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה השתמשו בשתי מצלמות מסונכרנות הפועלות בקצב של 1,000 פריימים לשנייה, וצילמו 108 תקיפות של 36 מיני נחשים רעילים במתקן Venomworld ליד פריז, שבו ההרפטולוג רמי קסאס מפיק ארס באופן שגרתי.

כל תקיפה שוחזרה בתלת־ממד ונמדדו בה מהירות, תאוצה, זווית הפה ומיקום הניבים. כדי לעורר את ההכשות, החוקרים הניעו מול הזוחלים גליל של ג'ל רפואי שקוף בטמפרטורה של 38 מעלות, המדמה שריר של יונק.

רוב הנחשים שניצפו כיסו את המרחק אל המטרה בפחות מ-100 מילי־שניות, מהר יותר מתגובת של יונקים להפתעה, העומדת על כ-60 מילי־שניות. הצפעונים היו המהירים ביותר: 84 אחוז מהם תקפו בפחות מ-90 מילי-שניות. הצפע ממין Macrovipera lebetina הגיע למהירות של יותר מ־4.5 מטרים לשנייה לאחר כ־20 מילי-שניות.

נחשים ממשפחת האלפידים, כמו הנחש האוסטרלי Acanthophis rugosus, פגעו בג'ל תוך כ-30 מילי-שניות, ואילו נחשים ממשפחת הקולוברידים נזקקו לזמן רב יותר, אך החלו את ההתקפה ממרחק גדול יותר.

פרופ’ אליסטר אוונס, מורפולוג אבולוציוני מאוניברסיטת מונאש, הסביר ל־Gizmodo  כי היתרון במחקר הוא בבדיקת התנהגות התקיפה המלאה של מגוון מינים בתנאים אחידים, בצילום מהיר במיוחד ובשחזור תלת־ממדי.

הניתוח גילה שלושה סגנונות תקיפה עיקריים. נחשים ממשפחת הוויפרידים התפתלו ושיגרו מכות ישירות, כשהם מניחים תחילה את ניביהם המפרקיים ורק אחר כך סוגרים את הלסת כדי למקסם את זרימת הארס.

Aspidelaps lubricus ו-Naja melanoleuca התקרבו באיטיות וביצעו סדרת נשיכות מהירות, שהאריכו את משך הזרמת הארס.

נחשים עם ניבים אחוריים, כגון Boiga dendrophila ו-Toxicodryas pulverulenta, פתחו את לסתותיהם לרווחה, נצמדו לטרף וניסרו מצד לצד, כשהם יוצרים חתכים בצורת סהר שאפשרו לארס לחלחל.

הדוקטורנטית סילקה קלורן, שתמרנה במשך שבועות את פיתיון הג'ל, סיפרה ל־ Phys.org , “נרתעתי כמה פעמים, אבל האדרנלין היה שווה את זה". לדברי אוונס, רבות מהתקיפות הסתיימו “לפני שהטרף הספיק לברוח”, יתרון מהירות שתרם לשרידות הנחשים הארסיים במשך יותר מ־60 מיליון שנה.

מאגר הנתונים החדש מספק בסיס למחקרים עתידיים.