בחופי ישראל: יצור ימי מופלא עם דם כחול ושלושה לבבות

הסתיו כבר כאן, החופים מתרוקנים והשמש שוקעת מוקדם. מתחת לפני המים גם הים נרגע, הגלים מתרככים והרוחות מעל המים מנשבות בעדינות. אין ספק שהסתיו היא אחת העונות היפות ביותר בים ובחוף, לא רק בזכות האווירה, אלא גם בגלל מה שמתרחש מתחת לפני המים.

אנחנו ממשיכים לצלול אל עולמם של בעלי החיים הימיים, והפעם נכיר יצור מופלא ומעט ידוע לשמצה שמבלה דווקא בעונה זו בקרבת החוף. למי אנחנו מתכוונים? ניתן לכם רמז: יש לו שלושה לבבות, דם כחול ואינטליגנציה כמעט כמו של כלב. עדיין לא ניחשתם?

היצור המופלא הזה הוא הדיונון, ותתפלאו לשמוע כמה עוד יש ללמוד על החיה הזו שנמצאת לנו פה ממש מתחת לאף. דיונונים חיים בכל אוקיינוס בעולם ומונים למעלה מ-300 מינים שונים, חלקם בגודל של אגודל, וחלקם מגיעים לאורך של אוטובוס ולמשקל של כמעט חצי טון. המגוון הזה כולל גם כמה שיאים מרשימים: לדיונון הענק שחי במעמקי הים, למשל, יש את העין הגדולה ביותר בממלכת החי, בגודל של כדורעף.

הם קרובי משפחה של התמנונים, שייכים למערכת הרכיכות ולמחלקת ה"ראש רגלאים", וכשמם כן הם - מורכבים מראש ורגליים. או יותר נכון, ראש וזרועות, אבל לא צריך להיות קטנוניים. לדיונונים 10 זרועות כאשר שתי זרועות משמשות לציד ויתר הזרועות משמשות לאחיזה, טיפול בטרף, תקשורת ורבייה.

גופם של הדיונונים רך וגמיש ברובו, אך כולל שלד פנימי אליפטי ולבן שתומך במבנה הגוף. לעיתים קרובות אפשר לראות שלדים לבנים של דיונונים מונחים על החול לאחר שנשטפו לחוף, ומגדלי תוכים נוהגים לאסוף אותם ולשים בכלוב כמקור סידן. זהו לא הרכיב הקשיח היחיד בגופם - בתוך פה הדיונון מסתתר מבנה דמוי מקור של ציפור, המשמש לאכילה.

דיונונים תוארו לראשונה כבר לפני יותר מ-2,400 שנה בספרות המדעית, ומוזכרים גם בסיפורים ובמיתולוגיות שונות - לעיתים כיצורים ענקיים ומטילי אימה שמטביעים ספינות וגוררים יורדי ים אל מותם, ולעיתים כחיות בעלות כוחות ריפוי ואינטליגנציה גבוהה במיוחד.

היום אנחנו יודעים להגיד שהם כנראה לא הטביעו ספינות, אבל האם גם החוכמה שלהם נשארת בגדר אגדה בלבד? מסתבר שלא. במחקר שנערך בשנת 2020 על מוחם של דיונונים, נמצא שמבנה המוח שלהם מורכב כמעט כמו זה של כלבים. הם ידועים ביכולותיהם בפתרון בעיות, יודעים לספור, ומסוגלים לתקשר ביניהם באופן מורכב באמצעות סוג של "שפת סימנים". די מרשים ביחס לרכיכה תת ימית. באנגליה הם אפילו הוכרו כיצורים תבוניים המסוגלים לחוש כאב, מתח, שעמום והתרגשות, ולכן נקבע כי בהחלטות מדיניות המשפיעות עליהם יש להתייחס אליהם כבעלי תחושה ותודעה מפותחים.

הם שוחים באמצעות הנעת הגלימה שמקיפה את גופם, בתנועה שמזכירה ספינת חלל מסרט מדע בדיוני. ואם זה לא מספיק חייזרי - יש להם גם סילון שמאפשר להם לנוע במהירות מרשימה של עד ארבעה מטרים בשנייה, כדי להתרחק מסכנה או לצוד את טרפם. בנוסף, הם מסוגלים לשחרר ענן דיו שחור שמבלבל טורפים ומאפשר להם להימלט - משם נובע שמם העברי.

מעבר ליכולתם לנוע במהירות בעת הצורך, דיונונים הם מומחים בהסוואה. הם מסוגלים לשנות את הדגם והצבע שעל עורם בתוך שברירי שנייה בעזרת תאי צבע מיוחדים. את היכולת הזו הם לא שומרים רק למצבי טריפה או התחמקות מטורפים, אלא גם משתמשים בה לתקשורת עם דיונונים אחרים ובין השאר גם כחלק מתהליך החיזור שלהם.

כחלק מאסטרטגיית החיזור, הדיונונים הזכרים מציגים דגמי צבע שונים, כאלה שמיועדים למשוך את הנקבה ודגמים מרתיעים שמכוונים לזכרים אחרים בסביבה. יכולת שינוי הצבע שלהם מפותחת ביותר, ונצפו זכרים המציגים בו-זמנית שני דגמים שונים: חצי גוף בדגם של חיזור המיועד לנקבה, והחצי השני מופנה לעבר זכר קרוב עם דגם מאיים. סוג של פיצול אישיות, אבל לגמרי בשליטה.

כדי לתמוך בכל הפעולות המורכבות הללו, לדיונון יש שלושה לבבות: שניים שמזרימים דם אל הזימים, שם הוא מקבל חמצן, ולב שלישי - מרכזי - שמפזר אותו לשאר חלקי הגוף. הדיונונים הם ממש אצולה: דמם מכיל חלבון נושא חמצן המבוסס על נחושת, ולכן צבעו כחול, בשונה מהדם שלנו שמבוסס על ברזל ומכאן צבעו האדום.

הדיונון הוא חלק חשוב במארג המזון הימי - גם כטורף, אך בעיקר כטרף. מינים רבים של טורפים גדולים, בהם כרישים, דולפינים, לוויתנים ואף כלבי ים, מבססים חלק ניכר מתזונתם על דיונונים. למרות שהם יצורים גמישים ובעלי יכולת הסתגלות מרשימה, מחזור החיים הקצר שלהם - כשנה בלבד - הופך אותם לרגישים במיוחד לשינויים סביבתיים כמו שינויי אקלים.

על אף שהדיונונים אינם נחשבים למין בסכנת הכחדה, קשה לדעת כיצד ישפיעו עליהם השינויים הצפויים בטמפרטורת הים, במשטרי הזרמים ובחומציות המים. מחקרים שנערכו בתנאי מעבדה המדמים את טמפרטורת מי הים הצפויה בעתיד מצאו ירידה בשיעור השרידות של עוברי דיונונים בטווחי טמפרטורה מסוימים.

בים התיכון הישראלי ניתן לפגוש את הדיונונים חיים בעומק הים אך הם מגיעים גם למים הרדודים על מנת להתרבות ולחפש מזון. שמורות טבע ימיות שיגנו על מרחב רציף - מן המים הרדודים ועד לעמוקים שבהם הדיונונים משלימים את מחזור חייהם - יוכלו להבטיח שגם בעתיד נמשיך לפגוש בהם במעמקי הים ובחופינו הקרובים.

נתקלתם בדיונון או בחיה ימית מופלאה אחרת? אנחנו רוצים לדעת! דווחו על תצפיות מהים דרך אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע והדיווח יגיע ישירות לחוקרים המתאימים לפי קטגוריית הדיווח.

הכותב הוא רכז אפליקציית Sea Watch ב"חצי הכחול" - תוכנית הים של החברה להגנת הטבע