"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירתו של תמנון: מה עושים עם כל הזרועות האלו?

חוקרים אמריקנים גילו שתמנונים משתמשים בזרועות הקדמיות לחקירה ובאחוריות לתנועה • המחקר נערך על 25 תמנונים בטבע במשך שמונה שנים • "כל הזרועות מסוגלות לכמעט כל פעולה"

,עודכן
0השמעה
תמנון. צילום: Getty Images

מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת פלורידה האטלנטית והמעבדה הביולוגית הימית בוודס הול חושף תבנית התנהגות מפתיעה אצל תמנונים: למרות שכל זרוע מסוגלת לבצע כמעט כל משימה, התמנונים מפתחים העדפות ברורות לגבי השימוש בזרועותיהם השונות.

החוקרים, בראשותה של ד"ר צ'לסי בניס, מומחית תמנונים מאוניברסיטת פלורידה האטלנטית, בחנו 25 תמנונים ממינים שונים שחיו בסביבות טבעיות בים הקריבי ובאוקיינוס האטלנטי. המחקר נמשך בין השנים 2007-2015, כאשר החוקרים תיעדו בעזרת מצלמות תת-מימיות את התנהגותם של התמנוני בעומקים של עד 10 מטרים, שם האור מאפשר צילום איכותי.

במהלך המחקר תועדו 3,907 מקרים שונים של פעילות זרועות, החל מחקירת הסביבה וכלה בתנועה על קרקעית הים. הממצאים העיקריים מראים שהתמנוני משתמשים בארבע הזרועות הקדמיות שלהם (הפונות קדימה מהגוף) ב-64 אחוז מהמקרים, בעוד הזרועות האחוריות מופעלות רק ב-36 אחוז מהפעולות.

התמנונים נוטים להשתמש בזרועות הקדמיות בעיקר לחקירת הסביבה - הם מושיטים אותן קדימה כדי לגשש ולתפוס אובייקטים. לעומת זאת, הזרועות האחוריות משמשות בעיקר לתנועה: הן מתפקדות כמו "מסוע" המגלגל את התמנון על קרקעית הים, או כ"קביים" המרימים את הגוף על ידי הושטתן ישר כלפי מטה.

תמנון. כל זרוע מכילה את אותם השרירים והעצבים ועשויה לבצע כמעט כל פעולה,צילום: Getty Images

אנלוגיה מעניינת לבני האדם עולה מהמחקר: כשם שאנחנו משתמשים בידיים לתפיסה ובכפות הרגליים להליכה, כך גם התמנוני מתמחים בזרועות שונות למשימות שונות. ההבדל המרכזי הוא שזרועות התמנון אינן מותאמות פיזית למשימות ספציפיות - כל זרוע מכילה את אותם השרירים והעצבים ועשויה לבצע כמעט כל פעולה.

ממצא נוסף מראה שתמנוני אינם מפתחים העדפות "שמאל-ימין" כמו בני אדם - הם למעשה דו-צדדיים. אולם כאשר משימה דורשת שימוש בזוג זרועות, הם נוטים לתאם זרועות מקבילות משני הצדדים, דבר המעיד על הסימטריה הדו-צדדית שלהם.

"כל שמונה הזרועות נראות מסוגלות לכמעט כל הפעולות והתגובות, מה שמעיד על גמישות ויתירות בין הזרועות", כותבים החוקרים במאמרם. "השילוב של תגובות ופעולות זרוע המיושמות להשגת התנהגויות מורכבות מדגים גמישות וקואורדינציה קיצוניות".

הבנת אופן הפעלת המערכת הנוירולוגית המורכבת של התמנון עשויה לסייע בפיתוח טכנולוגיות רובוטיות עתידיות. מערכות רובוטיות שיוכלו לחקות את הגמישות והאדפטיביות של זרועות התמנון יכולות למצוא יישום במגוון תחומים, מרפואה ועד חקר החלל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר