הקיץ בסופו והאוויר הנקי של הסתיו כבר כאן. כמו ברוח של הסתיו שבה עפות הציפורים, גם מתחת לים מתרוממות ונעות "נוצות", יחד עם הזרמים. אלא, שהנוצות הללו אינן שייכות לציפורים, אלא לקרוב משפחה מפתיע של יצור ימי מוכר.
נוצה שהיא בעצם אלמוג ועוד בים התיכון? ובכן, נוצת הים זהו שמה, או Sea Pen ("עט ים" בתרגום חופשי) באנגלית, מתוך הדמיון לעט העשוי מנוצת ציפור שהיה בשימוש לפני המצאת העט הנובע - כך שגם באנגלית מקור השם קשור לנוצות.
אך אל תתנו למראה הרך להטעות אתכם, נוצות הים משתייכות למערכת הצורבים, הכוללת מינים רבים של בעלי חיים המצוידים בתאי צריבה המשמשים להגנה ולציד. בעלי חיים מוכרים המשתייכים למחלקה זו הן המדוזות, שושנות הים ואפילו האלמוגים.
מבין כל חברי המערכת, נוצות הים הכי קרובות לאלמוגים והן בעצם סוג של אלמוג רך בעצמן. למרות שכל "נוצה" נראית כיצור יחיד, כל פרט הוא למעשה מושבה, המורכבת מיחידות דמויות שושנות ים - פוליפים, החיים יחד.
פוליפים שונים חולקים תפקידים: אחדים עוסקים בציד, אחרים בהנעת מים או בעיגון למצע. בעצם סוג של קומונה שחיה בים, במקום בדירת ארבעה חדרים במגדל העמק. הן נחשבות ליצורים מקובעי מצע, כלומר חיות המחוברות לקרקעית רוב חייהן, אך בניגוד לדימוי הסטטי של אלמוגים הן מסוגלות להתנתק, להתכווץ אל תוך המצע לצורכי הגנה ואף "לעבור דירה" כאשר התנאים דורשים זאת.
מחזור החיים שלהן מתחיל, כמו אצל אלמוגים רבים, בהפצת תאי מין למים. המפגש ביניהם יוצר שלב זעיר בשם פלנולה, שנסחף עם הזרם בערך כשבוע יחד עם הפלנקטון עד שהוא "בוחר" משטח להתיישבות ומתחיל שם את חייו הבוגרים.
נוצות הים מצויות בקרקעות חולות ובוציות וגם על מצעים סלעיים, מעומקים רדודים מאוד ועד מצולות הים בעומקים מדהימים של כ-6,000 מטר. הן מגיעות בטווח גדלים רחב במיוחד, מכמה סנטימטרים בודדים ועד כשני מטרים ונמצאות בכל האוקיינוסים ברחבי העולם.
העובדה שהן כל כך נפוצות נשמעת קצת פחות מפתיעה כאשר מבינים כמה זמן נוצות הים קיימות על כדור הארץ שלנו. עדויות ממאובנים מרמזות על קיום שלהן כבר לפני כ-540 מיליון שנה (כ-300 מיליון שנה לפני הופעת הדינוזאורים). נראה שלאורך השנים הללו, מעבר לתפוצתן הרחבה, הן גם פיתחו יכולות הישרדות מרשימות ומינים מסוימים יכולים להגיע לגיל מופלג של כ-100 שנה.
גם בים התיכון שלנו מצויות נוצות ים מרהיבות, בעיקר במעמקי הים. בעבר היה אפשר למצוא אותן גם במים הרדודים יותר אך קשה מאוד למצוא אותן שם כיום, באזורים בהם ספינות המכמורת חרשו באינטנסיביות את קרקעית הים לאורך שנים. דווקא בעומקים של כ-80 מטר, בהם מיעוט האור לא מאפשר לאצות לשגשג על הקרקעית, נוצות הים הן בעל חיים משמעותי. ואכן בעומקים אלה ספינות המכמורת בישראל פוגעות בכמות עצומה של נוצות ים.
חשוב להגן על בתי הגידול שלהם באמצעות הפסקת דיג המכמורת ההרסני, וקידום שמורות טבע ימיות רחבות שיגנו על המצע החולי והסלעי שבו הן חיות. נוצת הים (כמו כל הצורבים למעט המדוזות) מוגדרת כמוגנת על פי החוק הישראלי וכל פגיעה בה אסורה.
נתקלת בפגיעה בערך טבע מוגן? או אולי ראיתם נוצת ים ובא לכם לסייע למחקר המדעי אודותיהם? דווחו לחברה להגנת הטבע באפליקציית Sea Watch. כל דיווח עוזר לאתר ולטפל במפגעים בזמן אמת, ומוסיף עוד חוליה חיונית בשרשרת הידע על הים שלנו.
בר שטרנבך הוא רכז אפליקציית Sea Watch ב"חצי הכחול - תוכנית הים של החברה להגנת הטבע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו