"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כזה עוד לא ראיתם: מי הן "נוצות הים"?
נוצת הים, יצור ימי שקיים כבר 540 מיליון שנה, היא מעין אלמוג רך שנמצא גם בים התיכון - אבל אל תתנו לרכות להטעות אתכם

Loading...

הכירו את נוצות הים: יצורים קסומים ממעמקי האוקיינוס // מעבדת מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים

כזה עוד לא ראיתם: מי הן "נוצות הים"?

נוצת הים, יצור ימי שקיים כבר 540 מיליון שנה, היא מעין אלמוג רך שנמצא גם בים התיכון - אבל אל תתנו לרכות להטעות אתכם

בר שטרנבך, החברה להגנת הטבע
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הקיץ בסופו והאוויר הנקי של הסתיו כבר כאן. כמו ברוח של הסתיו שבה עפות הציפורים, גם מתחת לים מתרוממות ונעות "נוצות", יחד עם הזרמים. אלא, שהנוצות הללו אינן שייכות לציפורים, אלא לקרוב משפחה מפתיע של יצור ימי מוכר.

נוצה שהיא בעצםאלמוגועוד בים התיכון? ובכן, נוצת הים זהו שמה, או Sea Pen ("עט ים" בתרגום חופשי) באנגלית, מתוך הדמיון לעט העשוי מנוצת ציפור שהיה בשימוש לפני המצאת העט הנובע - כך שגם באנגלית מקור השם קשור לנוצות.

אך אל תתנו למראה הרך להטעות אתכם, נוצות הים משתייכות למערכת הצורבים, הכוללת מינים רבים של בעלי חיים המצוידים בתאי צריבה המשמשים להגנה ולציד. בעלי חיים מוכרים המשתייכים למחלקה זו הן המדוזות, שושנות הים ואפילו האלמוגים.

נוצות ים. 300 מיליון שנה לפני הדינוזאורים, צילום: מעוז פיין

מבין כל חברי המערכת, נוצות הים הכי קרובות לאלמוגים והן בעצם סוג של אלמוג רך בעצמן. למרות שכל "נוצה" נראית כיצור יחיד, כל פרט הוא למעשה מושבה, המורכבת מיחידות דמויות שושנות ים - פוליפים, החיים יחד.

פוליפים שונים חולקים תפקידים: אחדים עוסקים בציד, אחרים בהנעת מים או בעיגון למצע. בעצם סוג של קומונה שחיה בים, במקום בדירת ארבעה חדרים במגדל העמק. הן נחשבות ליצורים מקובעי מצע, כלומר חיות המחוברות לקרקעית רוב חייהן, אך בניגוד לדימוי הסטטי של אלמוגים הן מסוגלות להתנתק, להתכווץ אל תוך המצע לצורכי הגנה ואף "לעבור דירה" כאשר התנאים דורשים זאת.

מחזור החיים שלהן מתחיל, כמו אצל אלמוגים רבים, בהפצת תאי מין למים. המפגש ביניהם יוצר שלב זעיר בשם פלנולה, שנסחף עם הזרם בערך כשבוע יחד עם הפלנקטון עד שהוא "בוחר" משטח להתיישבות ומתחיל שם את חייו הבוגרים.

נוצות הים מצויות בקרקעות חולות ובוציות וגם על מצעים סלעיים, מעומקים רדודים מאוד ועד מצולות הים בעומקים מדהימים של כ-6,000 מטר. הן מגיעות בטווח גדלים רחב במיוחד, מכמה סנטימטרים בודדים ועד כשני מטרים ונמצאות בכל האוקיינוסים ברחבי העולם.

העובדה שהן כל כך נפוצות נשמעת קצת פחות מפתיעה כאשר מבינים כמה זמן נוצות הים קיימות על כדור הארץ שלנו. עדויות ממאובנים מרמזות על קיום שלהן כבר לפני כ-540 מיליון שנה (כ-300 מיליון שנה לפני הופעת הדינוזאורים). נראה שלאורך השנים הללו, מעבר לתפוצתן הרחבה, הן גם פיתחו יכולות הישרדות מרשימות ומינים מסוימים יכולים להגיע לגיל מופלג של כ-100 שנה.

גם בים התיכון שלנו מצויות נוצות ים מרהיבות, בעיקר במעמקי הים. בעבר היה אפשר למצוא אותן גם במים הרדודים יותר אך קשה מאוד למצוא אותן שם כיום, באזורים בהם ספינות המכמורת חרשו באינטנסיביות את קרקעית הים לאורך שנים. דווקא בעומקים של כ-80 מטר, בהם מיעוט האור לא מאפשר לאצות לשגשג על הקרקעית, נוצות הים הן בעל חיים משמעותי. ואכן בעומקים אלה ספינות המכמורת בישראל פוגעות בכמות עצומה של נוצות ים.

נוצת ים. יכולות הישרדות מרשימות, צילום: טל אידן, מעבדת פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים

חשוב להגן על בתי הגידול שלהם באמצעות הפסקת דיג המכמורת ההרסני, וקידוםשמורות טבע ימיותרחבות שיגנו על המצע החולי והסלעי שבו הן חיות. נוצת הים (כמו כל הצורבים למעט המדוזות) מוגדרת כמוגנת על פי החוק הישראלי וכל פגיעה בה אסורה.

נתקלת בפגיעה בערך טבע מוגן
?או אולי ראיתם נוצת ים ובא לכם לסייע למחקר המדעי אודותיהם? דווחו לחברה להגנת הטבעבאפליקצייתSea Watch. כל דיווח עוזר לאתר ולטפל במפגעים בזמן אמת, ומוסיף עוד חוליה חיונית בשרשרת הידע על הים שלנו.

בר שטרנבך הוא רכז אפליקציית Sea Watch ב"חצי הכחול - תוכנית הים של החברה להגנת הטבע"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...