"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פריצת דרך או רמאות? כך שינו חמישה סוסים משובטים את חוקי המשחק של הספורט הוותיק - ועוררו סערה
הם נראים כמו סייחים רגילים בעלי פרווה חומה וכתמים לבנים על הפנים, אבל אלה הם סוסי הפולו הראשונים בעולם שעברו הנדסה גנטית • החברה הארגנטינאית שיצרה אותם מאמינה שהם יחוללו מהפכה בתחום הרבייה, אבל התנגדות עזה צומחת בקהילת הפולו המסורתית
ארבעה מתוך הסייחים המשובטים. צילום: רויטרס

פריצת דרך או רמאות? כך שינו חמישה סוסים משובטים את חוקי המשחק של הספורט הוותיק - ועוררו סערה

הם נראים כמו סייחים רגילים בעלי פרווה חומה וכתמים לבנים על הפנים, אבל אלה הם סוסי הפולו הראשונים בעולם שעברו הנדסה גנטית • החברה הארגנטינאית שיצרה אותם מאמינה שהם יחוללו מהפכה בתחום הרבייה, אבל התנגדות עזה צומחת בקהילת הפולו המסורתית

רויטרס
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בחווה שקטה בפרובינציה של בואנוס איירס, חמישה סייחים בני עשרה חודשים מכרסמים עשב ללא דאגה. הם נראים רגילים לחלוטין - פרווה חומה וכתמים לבנים על הפנים - אבל הם עושים היסטוריה: אלו הם סוסי הפולו הראשונים בעולם שעברו הנדסה גנטית.

שחקני פולו בבואנוס איירס, ארגנטינה, צילום: רויטרס

הסייחים נוצרו על ידי חברת "קיירון ביוטק" הארגנטינאית, המתמחה ספציפית בשיבוט סוסים, כעותקים משובטים של הסוס עטור הפרסים שכונה "פולו פורזה" ("טוהר הפולו") - עם שינוי גנטי יחיד, שהוכנס באמצעות טכנולוגיית CRISPR במטרה לשפר את מהירותם.

בעוד שטכנולוגיית השיבוט יוצרת עותק זהה גנטית, טכנולוגיית CRISPR פועלת כמעין "מספריים גנטיים" החותכים ומתאימים את ה-DNA. החברה השתמשה ב-CRISPR כדי להפחית את ההשפעה של גן המגביל את צמיחת השרירים - כדי להגדיל את סיבי השריר המאפשרים תנועות חזקות ולשפר את יכולת הסוסים לריצת מרחקים קצרים.

בידוד ביציות סוסים בקיירון, צילום: רויטרס

התנגדות חריפה מעולם הפולו

אבל בענף לא נותנים להם להיכנס בקלות. בארגנטינה, הנחשבת לבירת הפולו העולמית, מקבלים בברכה טכנולוגיות רבייה לגידול "סוסי עילית" בתחומים אחרים, אך ארגון הספורט הלאומי ואיגוד גידול החיות פועלים למניעת כניסתם של סוסים מהונדסים גנטית למשחק.

איגוד הפולו הארגנטינאי אסר על סוסים מהונדסים גנטית להתחרות. "לא הייתי רוצה שהם ישחקו פולו", אמר בנג'מין אראיה, נשיא האיגוד. "זה לוקח את הקסם מהגידול וההרבעה. אני אוהב לבחור סוסה וסוס, להצליב ביניהם ולקוות שזה יצא מצוין".

משחק פולו בבואנוס איירס, ארגנטינה, צילום: רויטרס

איגוד מגדלי סוסי הפולו של ארגנטינה מסר לרויטרס שיבצע מעקב אחר הסייחים המשובטים במשך ארבע או חמש שנים לפני שיחליט האם לרשום אותם כסוסי פולו מקצועיים.

חלק מהמגדלים ציינו שהם אמנם הם מעריכים את הערך של שיבוט בשמירה על תכונות גנטיות חיוביות, אבל הנדסה גנטית היא חריגה מדי ועלולה לאיים על העסק שלהם.

"זה הורס מגדלים", אמר מרקוס הגי, מרביע ומגדל סוסים ושחקן פולו מקצועי לשעבר. "זה כמו לצייר ציור עם בינה מלאכותית".

אבל אדוארדו ראמוס, שהחל להרביע סוסים בשנות השבעים, אמר שמגדלים היו ספקנים בהתחלה גם לגבי התקדמויות אחרות בביוטכנולוגיה, כמו השתלות עוברים. "המדע והטכנולוגיה ימשיכו להתקדם", אמר. "אלה שאומרים שזה לא צריך להיעשות לא יוכלו לעצור את זה".

אחד הסייחים המשובטים לצד האם הפונדקאית, צילום: רויטרס

הניסוי שהזעיק את הרגולטור

זו לא הפעם הראשונה שבקיירון מעוררים סערה: ב-2017, קיירון השתמשה בעריכה גנטית כדי לייצר תשעה עוברי סוסים מהונדסים גנטית למטרות מחקר. זה הרגיז כמה דמויות בולטות בעולם הפולו הארגנטינאי, שביקרו את הרגולטור הממשלתי לענייני ביוטכנולוגיה מחשש שסוסים מהונדסים גנטית ייכנסו לספורט.

ובכל זאת, כאמור, חמשת הסייחים המשובטים נולדו בסוף השנה שעברה, במהלך שאושר על ידי הרגולטור הממשלתי הנ"ל. כ-50 מגדלים חתמו על מכתב שקרא כי הסוסים "חוצים גבול", וביקשו שלא לרשום את הסוסים לתחרויות לפני "דיון עמוק על המקום אליו אנחנו רוצים להגיע".

ומה אומר המדע?

טד קלבפליש, חוקר גנטיקת סוסים באוניברסיטת קנטאקי, אמר המהלך של קיירון רק האיץ שינויים שבשיטות ההרבעה המסורתיות יכולים לקחת כמה דורות. "מדענים רק ערכו גן שאנחנו יודעים שקיים בסוסים בריאים".

למרות שאותם סוסים מהונדסים עשויים להיות בעלי יתרון בטורנירי פולו, הוא מבהיר, זה לא בהכרח יתרון לא הוגן. "הטכנולוגיה הזו, השיבוט והעריכה הגנטית, מפוקחת די טוב כרגע".

לחמשת הסוסים עדיין יש דרך ארוכה לפני שהם יגיעו למגרש הפולו. בגיל שנתיים, הם יתחילו להתרגל לאוכף. שנה או שנתיים לאחר מכן, הם יתחילו ללמוד פולו. עם זאת, התוכניות למסחר בשירות העריכה הגנטית בו השתמשו ליצירת הסוסים מושהות עד שרשויות הפולו יאשרו זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...