סנאים "זומבים" מבהילים את תושבי ארה"ב

סוכנויות לחיות בר בצפון אמריקה מדווחות החודש על עלייה חדה במספר הסנאים האפורים המכוסים בגידולים בולטים וחסרי שיער, שלעתים קרובות נבקעים ומפרישים נוזל. משתמשי הרשתות החברתיות מיהרו לכנות אותם "סנאים זומבים", ותמונות שצולמו בגינות, בפארקים עירוניים ובקמפוסים אוניברסיטאיים עוררו חשש שמדובר במחלה מדבקת חדשה.

מומחים אמרו שהחיות סבלו ממחלת סנאים דמויית אבעבועות - מחלת עור הנגרמת על ידי נגיף המצוי בקרב אוכלוסיות הסנאים בצפון אמריקה במשך עשרות שנים. סוכנות חיות הבר של צפון קרוליינה ציינה שבני אדם, חתולים וכלבים אינם יכולים להידבק בנגיף, ושארנבות ביתיות נדבקות בו לעיתים נדירות בלבד.

הביולוגית שבנל ווב ממחלקת הדיג וחיות הבר של מדינת מיין הסבירה כי "זה כמו כשמתרכזים הרבה אנשים [במקום אחד]; אם מישהו חולה וזה משהו שמתפשט בקלות, אחרים ידבקו בו". היא ועמיתיה מאמינים שמתקני האכלת ציפורים בחצרות אחוריות הם גורם מרכזי בהעברת המחלה, מכיוון שהסנאים דוחפים זה את זה כדי להשיג זרעים ומשאירים רוק על המגשים.

"כמו הרבה אנשים, אני אוהבת לצפות בציפורים. למרבה הצער, אפשר למשוך סנאים רבים למתקן הזה ולהסתכן בחשיפה אם אחד מהם נושא את הנגיף", הוסיפה. בוויסקונסין קראו לתושבים להסיר את המתקנים למשך שבועיים לפחות אם הבחינו בסנאי חולה, ולנקות את המגשים בתמיסת אקונומיקה 10 אחוז לפני שתולים אותם מחדש.

מעבדת בריאות חיות הבר של קורנל הזהירה כי אבעבועות הסנאים עלולות להשפיע על הראייה, האכילה, הנשימה והתנועה, בהתאם לגודלן ולמיקומן. סנאים אפורים בדרך כלל סובלים מהזיהום במשך ארבע עד שמונה שבועות לפני שהגידולים נסוגים, ורובם שורדים ללא התערבות רפואית. כאשר הגידולים מפריעים לאכילה או לראייה, החיות נמצאות בסכנת רעב או טריפה.

רק לעתים נדירות יש צורך בהמתת חסד. "לא הייתי ממליצה לנסות לתפוס סנאי שנדבק בנגיף; זו תופעה טבעית והיא תיעלם עם הזמן", אמרה ווב. "התושבים אינם צריכים לחשוש מהסנאים, שכן הם אינם מהווים איום על בני אדם, חיות מחמד או ציפורים", אמרה.

ברגע שמערכת החיסון של הסנאי נפטרת מהנגיף, החיה מחוסנת לכל החיים. ביולוגים ברחבי ארה"ב אמרו כי לא הבחינו בירידה במספר האוכלוסייה הכולל של הסנאים.