"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סנאים "זומבים" מבהילים את תושבי ארה"ב

מחלת עור נגיפית גורמת לגידולים מפחידים למראה בסנאים • הרשויות מרגיעות: בני אדם לא יכולים להידבק בה

,עודכן
0השמעה
סנאי נגוע. צילום: באדיבות EVELYN'S WILDLIFE REFUGE בפייסבוק

סוכנויות לחיות בר בצפון אמריקה מדווחות החודש על עלייה חדה במספר הסנאים האפורים המכוסים בגידולים בולטים וחסרי שיער, שלעתים קרובות נבקעים ומפרישים נוזל. משתמשי הרשתות החברתיות מיהרו לכנות אותם "סנאים זומבים", ותמונות שצולמו בגינות, בפארקים עירוניים ובקמפוסים אוניברסיטאיים עוררו חשש שמדובר במחלה מדבקת חדשה.

מומחים אמרו שהחיות סבלו ממחלת סנאים דמויית אבעבועות - מחלת עור הנגרמת על ידי נגיף המצוי בקרב אוכלוסיות הסנאים בצפון אמריקה במשך עשרות שנים. סוכנות חיות הבר של צפון קרוליינה ציינה שבני אדם, חתולים וכלבים אינם יכולים להידבק בנגיף, ושארנבות ביתיות נדבקות בו לעיתים נדירות בלבד.

הביולוגית שבנל ווב ממחלקת הדיג וחיות הבר של מדינת מיין הסבירה כי "זה כמו כשמתרכזים הרבה אנשים [במקום אחד]; אם מישהו חולה וזה משהו שמתפשט בקלות, אחרים ידבקו בו". היא ועמיתיה מאמינים שמתקני האכלת ציפורים בחצרות אחוריות הם גורם מרכזי בהעברת המחלה, מכיוון שהסנאים דוחפים זה את זה כדי להשיג זרעים ומשאירים רוק על המגשים.

"כמו הרבה אנשים, אני אוהבת לצפות בציפורים. למרבה הצער, אפשר למשוך סנאים רבים למתקן הזה ולהסתכן בחשיפה אם אחד מהם נושא את הנגיף", הוסיפה. בוויסקונסין קראו לתושבים להסיר את המתקנים למשך שבועיים לפחות אם הבחינו בסנאי חולה, ולנקות את המגשים בתמיסת אקונומיקה 10 אחוז לפני שתולים אותם מחדש.

מעבדת בריאות חיות הבר של קורנל הזהירה כי אבעבועות הסנאים עלולות להשפיע על הראייה, האכילה, הנשימה והתנועה, בהתאם לגודלן ולמיקומן. סנאים אפורים בדרך כלל סובלים מהזיהום במשך ארבע עד שמונה שבועות לפני שהגידולים נסוגים, ורובם שורדים ללא התערבות רפואית. כאשר הגידולים מפריעים לאכילה או לראייה, החיות נמצאות בסכנת רעב או טריפה.

רק לעתים נדירות יש צורך בהמתת חסד. "לא הייתי ממליצה לנסות לתפוס סנאי שנדבק בנגיף; זו תופעה טבעית והיא תיעלם עם הזמן", אמרה ווב. "התושבים אינם צריכים לחשוש מהסנאים, שכן הם אינם מהווים איום על בני אדם, חיות מחמד או ציפורים", אמרה.

ברגע שמערכת החיסון של הסנאי נפטרת מהנגיף, החיה מחוסנת לכל החיים. ביולוגים ברחבי ארה"ב אמרו כי לא הבחינו בירידה במספר האוכלוסייה הכולל של הסנאים.






טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר