"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אפס הדבקות: חיסון ניסיוני מגן על פרות ממחלה שהובילה להשמדת מיליונים
מכון גרמני דיווח על הצלחה מלאה בניסוי בחיסון סינתטי למחלת הפה והטלפיים - ופונה לקבלת אישורים לייצור המוני
פרה (אילוסטרציה). צילום: AFP

אפס הדבקות: חיסון ניסיוני מגן על פרות ממחלה שהובילה להשמדת מיליונים

מכון גרמני דיווח על הצלחה מלאה בניסוי בחיסון סינתטי למחלת הפה והטלפיים - ופונה לקבלת אישורים לייצור המוני

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מתוך 24הפרותשמכון פרידריך לופלר (FLI) בגרמניה הדביק במחלת הפה והטלפיים, ה-18 שקיבלו שתי מנות של חיסון mRNA ניסיוני נשארו בריאות, בעוד אלו שלא חוסנו פיתחו חום, שלפוחיות וצליעה. זה הוא הניסוי הראשון בחיות גדולות בחיסון mRNA נגד מחלת הפה והטלפיים. "לייצור חיסוני mRNA לא היה צורך בייצור נגיף שלם; במקום זאת, נעשה שימוש רק בחלקים מהתבנית הגנטית של הנגיף, שהיו מספיקים כדי לעורר תגובה חיסונית", אמר דובר FLI.

"החוקרים הניחו שהחיות המחוסנות לא יפיצו את הנגיף עוד יותר, וקיוו שהחיות המחוסנות לא יהיו נשאיות", אמר וירולוג בכיר ב-FLI. נתוני הניסוי הראו שהבקר המחוסן הפריש הרבה פחות נגיפים מאשר חבריו הלא מחוסנים, וניסויים מקבילים שנערכו במדינות אחרות לא מצאו מחלה או הדבקה נוספת לאחר חשיפה מכוונת.

המכון החל בתהליך הבקשה לאישור רגולטורי לייצור ואגירה בקנה מידה גדול של החיסון. הוא ציין כי התרכובת הסינתטית אמורה לפשט את הטיפול ולהקל על התאמת החיסון לזנים נגיפיים חדשים.

מחלת הפה והטלפיים מתפשטת במהירות בקרב בקר, חזירים, כבשים, עיזים ואיילים. היא כמעט ואינה פוגעת בצרכנים, אך עלולה להמיט הרס על עדרים. בריטניה השמידה יותר משישה מיליון בעלי חיים במהלך ההתפרצות המפורסמת ב-2001, ונגרמו לה הפסדים של יותר משמונה מיליארד ליש"ט. גרמניה התמודדה עם משבר בתחום בינואר האחרון, כאשר מחלת הפה והטלפיים הופיעה בעדר תאו מים ליד ברלין. בזכות בלימה מהירה, המדינה חזרה להיות נקייה ממחלת הפה והטלפיים.

"השימוש בטכנולוגיית mRNA ברפואה וטרינרית פותח אפשרויות חדשות למאבק במחלות זיהומיות אחרות בבעלי חיים", אמר מדען מ-FLI. החיסון הסינתטי לחלוטין אינו מכיל חומר זיהומי וניתן לייצרו ללא הכללים המחמירים החלים על עבודה עם נגיפים חיים, יתרון מהותי לכל מדינה המבקשת לשמור על עתודות חירום מבלי להסתכן בתאונה במעבדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...