מתוך 24 הפרות שמכון פרידריך לופלר (FLI) בגרמניה הדביק במחלת הפה והטלפיים, ה-18 שקיבלו שתי מנות של חיסון mRNA ניסיוני נשארו בריאות, בעוד אלו שלא חוסנו פיתחו חום, שלפוחיות וצליעה. זה הוא הניסוי הראשון בחיות גדולות בחיסון mRNA נגד מחלת הפה והטלפיים. "לייצור חיסוני mRNA לא היה צורך בייצור נגיף שלם; במקום זאת, נעשה שימוש רק בחלקים מהתבנית הגנטית של הנגיף, שהיו מספיקים כדי לעורר תגובה חיסונית", אמר דובר FLI.
"החוקרים הניחו שהחיות המחוסנות לא יפיצו את הנגיף עוד יותר, וקיוו שהחיות המחוסנות לא יהיו נשאיות", אמר וירולוג בכיר ב-FLI. נתוני הניסוי הראו שהבקר המחוסן הפריש הרבה פחות נגיפים מאשר חבריו הלא מחוסנים, וניסויים מקבילים שנערכו במדינות אחרות לא מצאו מחלה או הדבקה נוספת לאחר חשיפה מכוונת.
המכון החל בתהליך הבקשה לאישור רגולטורי לייצור ואגירה בקנה מידה גדול של החיסון. הוא ציין כי התרכובת הסינתטית אמורה לפשט את הטיפול ולהקל על התאמת החיסון לזנים נגיפיים חדשים.
מחלת הפה והטלפיים מתפשטת במהירות בקרב בקר, חזירים, כבשים, עיזים ואיילים. היא כמעט ואינה פוגעת בצרכנים, אך עלולה להמיט הרס על עדרים. בריטניה השמידה יותר משישה מיליון בעלי חיים במהלך ההתפרצות המפורסמת ב-2001, ונגרמו לה הפסדים של יותר משמונה מיליארד ליש"ט. גרמניה התמודדה עם משבר בתחום בינואר האחרון, כאשר מחלת הפה והטלפיים הופיעה בעדר תאו מים ליד ברלין. בזכות בלימה מהירה, המדינה חזרה להיות נקייה ממחלת הפה והטלפיים.
"השימוש בטכנולוגיית mRNA ברפואה וטרינרית פותח אפשרויות חדשות למאבק במחלות זיהומיות אחרות בבעלי חיים", אמר מדען מ-FLI. החיסון הסינתטי לחלוטין אינו מכיל חומר זיהומי וניתן לייצרו ללא הכללים המחמירים החלים על עבודה עם נגיפים חיים, יתרון מהותי לכל מדינה המבקשת לשמור על עתודות חירום מבלי להסתכן בתאונה במעבדה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו