Loading...

כפן גושמני // CITIZEN ISRAEL-AQUAZOOM

הלובסטר של הים התיכון זקוק לעזרה שלכם

הוא נראה כמו חייזר, חי במעמקי הים ונקרא לובסטר - אבל רגע לפני שאתם מתלהבים - אין סיכוי שתזמינו אותו במסעדה

לובסטרים בים התיכון? כן, קראתם נכון. אולי אפילו קראתם את הכותרת פעמיים כדי לוודא שלא התבלבלתם. לובסטרים? פה, אצלנו, בים התיכון? מי היה מאמין. אבל כן, גם בים שלנו חי לו מין לובסטר נדיר ויפהפה במיוחד - הכפן הגושמני. נכון, השם שלו אולי נשמע כמו משהו בין כלי מטבח לשם של נגמ"ש, אבל אל תתנו לשם להטעות אתכם. מדובר ביצור מרתק, עטוי בצבעים סגולים מרהיבים, שחי את רוב חייו הרחק מהעין ונחשף רק לעיתים נדירות.

אמנם הכפן הגושמני משתייך למשפחת הלובסטרים, אבל הוא נראה קצת שונה מהדימוי המוכר - אין לו צבתות גדולות או קוצים משוננים, אלא זוג כפות שטוחות (מכאן שמו - כפן) שנפרשות מצידי הגוף, בעזרתן הוא שוחה ומגן על עצמו.

מדובר בסרטן הגדול ביותר שחי בחופי ישראל, והוא יכול להגיע לאורך מרשים של עד 45 סנטימטר. הכפן נפוץ באגן הים התיכון וגם בחופים של מרכז-מזרח האוקיינוס האטלנטי. אצלנו בישראל ניתן לפגוש אותו בעומקים רדודים יחסית, בין 10 ל-30 מטר, בעיקר בין פברואר ליולי. את שאר חודשי השנה מבלים הכפנים באזורים עמוקים יותר ויכולים להגיע גם לעומקים של 400 מטר ויותר.  

הכפן חי בעיקר באזורים עם תשתית של סלעים, מערות, קירות ונקיקים – שם הוא מוצא מחסה במהלך שעות היום. בלילה, הכפנים יוצאים לצוד וניזונים בעיקר מצדפות וחלזונות בעלי קונכייה קשה, אותם הם מפצחים ביעילות בעזרת רגליהם המחודדות ופיותיהם.

כפן גושמני, צילום: יגאל שטסל

הכפן מתאפיין בקצב גידול איטי במיוחד, מגיע לבגרות בגיל מאוחר יחסית, ותוחלת חייו עשויה להגיע לעשרות שנים. תכונות אלו הופכות אותו לרגיש במיוחד ללחצי דיג. בנוסף, כחלק מתהליך הגדילה שלו, הכפן מתנשל מספר פעמים במהלך חייו. בתהליך זה, הוא משיל את שריונו החיצוני הקשיח כדי לאפשר לגופו לגדול - תופעה שבמהלכה הוא פגיע במיוחד לטורפים ולפגיעות סביבתיות.

כתוצאה מהידלדלות אוכלוסיית הכפנים, לאחר שנים של דיג לא מבוקר, הוכרז הכפן הגושמני כמין מוגן בישראל. לכן, אסור לדוג אותו, לסחור בו או למכור אותו בישראל. מחקרים מישראל מראים כי בשמורות טבע ימיות, שבהן אין דיג והשפעות האדם מצומצמות באופן יחסי, נצפים פרטים רבים יותר של כפן גושמני – עדות לכך שההגנה עליו באמת עושה את ההבדל, וששמורות הטבע הימיות יעילות בהגנה גם על מינים שנודדים לאורך השנה לאזורים מרוחקים.

עד כמה נמצאת אוכלוסיית הכפן בסיכון? קשה להגיד. בשל אורח חייו המסתורי, חסר בעולם ובארץ מידע רב על המין - ואתם יכולים לסייע. אם אתם אוהבים את הים ורוצים לעזור לשמור עליו ועל החיים בו, אנו מבקשים שתפקחו עיניים בפעם הבאה שתבקרו בחוף או בים ותדווחו לנו על תצפיות בכפנים דרך אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע.

האפליקציה מאפשרת לציבור לדווח על מפגעים ותצפיות מהים בזמן אמת, ומקדמת שמירה על הסביבה הימית בים התיכון ובמפרץ אילת. מאז השקתה, הורידו את האפליקצייה מעל 20 אלף משתמשים, ונשלחו בה מעל 5,500 דיווחים – על דיג לא חוקי, חיות פגועות, זיהום, פסולת ועוד. לצד דיווחי מפגעים, ניתן לדווח גם על תצפיות בבעלי חיים כמו הכפן הגושמני, אך גם על צבי ים, יונקים ימיים, מינים פולשים ועוד. כל דיווח נשלח ישירות לגורמי הטיפול והאכיפה הרלוונטיים, ופרטי המדווח נשמרים חסויים לציבור.

כפן גושמני, צילום: דני ברחנא

כל אחד יכול לעזור: האפליקציה חינמית ואפשר לדווח דרכה בקלות ובמהירות. הדיווחים במקרה של הכפן מגיעים באופן מיידי ואוטומטי לפרופ' אהוד שפניר מאוניברסיטת חיפה, החוקר את הכפנים במשך שנים רבות ופרסם עליהם מספר רב של מאמרים. איסוף הנתונים יכול להתבצע על ידי כל אחד - צוללים הנמצאים מתחת למים יכולים לצפות בכפנים אך גם בהליכה על החוף יש סיכוי להיתקל בנשל של כפן או בפרט מת שנסחף אל החוף. גם דיווחים כאלה משמעותיים ומסייעים למחקר ואיסוף המידע אודותיהם.

המדע, כך מסביר פרופ’ שפניר, דומה לפסיפס: תמונה שלמה שמורכבת מאינספור חלקים קטנים, שכל אחד מהם מוסיף נדבך נוסף להבנה. כל דיווח, בין אם זו תצפית של לובסטר חי, נשל על החוף או צילום ממעמקי הים, הוא כמו אבן קטנה בפסיפס הזה. בפני עצמה, כל תצפית אולי נראית שולית, אבל ככל שהן מצטברות, הן מאפשרות להרכיב תמונה מלאה, רציפה ומהימנה יותר של חיי הכפן הגושמני בישראל.

במחקרים מסוג זה העוסקים במין שהוא פעיל לילה, המסתתר בין הסלעים ושקשה באופן כללי לצפות בו, קשה לחוקרים לבצע תצפיות שיטתיות לאורך זמן ובמרחב. לכן, שיתוף הציבור נעשה מרכיב חיוני במחקר. המדע האזרחי אינו רק אמצעי להשלמת הנתונים, אלא תהליך שבו הציבור הופך לחלק פעיל בבניית הידע עצמו.

כיצד אפשר לקחת חלק בפרויקט?

  1. הורידו בחינם את יישומון Seawatch לאייפון או אנדרואיד.
  2. למדו לזהות את המין דרך דף המידע באפליקציה במדור "ים של ידע".
  3. היכנסו לדיווח "תצפית".
  4. צרפו תיעוד בתמונותוידאו - חשוב מאוד על מנת שנוכל לאמת את הזיהוי. רק דיווחים עם תמונה ישמשו ליצירת המיפוי.
  5. כתבו בתיאור: האם הפרט מת או חי? כמה פרטים נצפו? עומק משוער? גודל משוער?
  6. בחרו בקטגוריית "לובסטר כפן גושמני".
  7. שלחו את הדיווח.

לפרטים נוספים היכנסו לאתר החצי הכחול ולעמוד הפייסבוק שלנו.

קישור להורדת האפליקציה.

בר שטרנבך הוא רכז אפליקציית Sea Watch ב"חצי הכחול - תוכנית הים של החברה להגנת הטבע"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...