"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משחק או חיזור? מחקר חושף את "הבילוי" המשותף של לווייתנים ודולפינים

מחקר בינלאומי שנערך באמצעות רשתות חברתיות מגלה כי אינטראקציות בין לווייתנים לדולפינים מתרחשות בתדירות גבוהה ברחבי העולם - ומורכבת יותר ממה שסברו עד כה

,עודכן
0השמעה
להקת דולפינים בטבע. צילום: איי.פי

חוקרים מאוניברסיטת גריפית' באוסטרליהפרסמו היום (שלישי) מחקר מקיףהמתעד אינטראקציות בין לווייתנים ודולפינים ברחבי העולם. המחקר, שפורסם בכתב העת Discover Animals, מבוסס על ניתוח של 199 מפגשים נפרדים שתועדו במהלך שני עשורים ב-17 מדינות שונות.

ד"ר אולף מיינקה, חוקר מדעי הים ומנהל תוכנית הלווייתנים והאקלים באוניברסיטת גריפית', שהוביל את המחקר יחד עם אוליביה קראולי,כותב באתר The Conversation: "המחקר סתר הנחות קודמות שאינטראקציות בין-מיניות בין דולפינים ולווייתנים הן נדירות מאוד".

המחקר התבסס על ניתוח של סרטונים ותמונות שפורסמו ברשתות החברתיות כמו פייסבוק, יוטיוב ואינסטגרם, לצד תיעודים שתרמו אנשים פרטיים. כל רשומה נבדקה בקפידה כדי לזהות את המינים המעורבים, לאמת את האינטראקציה ולסווג את ההתנהגויות. שני מקרים נוספים הגיעו ממצלמות שהוצמדו ללווייתנים גדולי-סנפיר, שסיפקו נקודת מבט תת-מימית ייחודית.

המחקר תיעד 19 מיני לווייתנים ודולפינים שונים, כולל לווייתנים גדולי-סנפיר, לווייתנים אפורים, לווייתנים מצויים, דולפיננים, דולפינים מצויים קצרי-חוטם ודולפינים פסיפיים לבני-צד. האינטראקציות כללו 425 לווייתני מזיפות ו-1,570 דולפינים לפחות.

גלישה על גלי הענקים

לווייתנים גדולי-סנפיר היו המין הנפוץ ביותר מצד הלווייתנים (68 אחוז מהאירועים), בעוד דולפיננים הובילו מצד הדולפינים (51 אחוז). החוקרים סיווגו את ההתנהגויות לקטגוריות שונות, כולל התגלגלות, חבטות זנב, גלישה על גלים והתחככות.

באופן מפתיע, סימני מצוקה או תוקפנות היו נדירים - רק כחמישה אחוזים מהמקרים. יותר משליש מכלל האינטראקציות בין לווייתנים גדולי-סנפיר לדולפינים סווגו כחיוביות או כמשחק חברתי אפשרי.

הממצאים מראים כי האינטראקציה הנפוצה ביותר היא שחייה של דולפינים ליד ראש הלווייתן. דולפינים נוהגים לגלוש על הגל שנוצר מתנועת הלווייתן קדימה, בדומה לאופן שבו הם גולשים על הגלים שנוצרים מחרטום של ספינות. התנהגות זו הופיעה ב-80 אחוז מהמקרים שבהם נצפו דולפינים.

סרטונים שצולמו באמצעות מצלמות שהוצמדו ללווייתנים חשפו התנהגויות שלא תועדו בעבר. דולפינים נצפו עוקבים אחרי לווייתנים גדולי-סנפיר לא רק על פני השטח אלא גם עד לקרקעית האוקיינוס, תוך שמירה על קשר עין או אפילו נגיעה בראש הלווייתן.

מה דעתם של הלווייתנים?

בניגוד למחשבה הרווחת, לווייתנים גדולי-סנפיר הגיבו בצורה חיובית לנוכחות הדולפינים במקרים רבים. הם נצפו מתגלגלים, חושפים את בטנם או פונים בעדינות לכיוון הדולפינים. לווייתנים גדולי-סנפיר הושיטו את סנפיריהם לכיוון הדולפינים (172 מקרים), בעוד לווייתנים אפורים נצפו מתגלגלים (56 מקרים).

לפי המחקר, "דולפינים עשויים לחפש לווייתנים כחברים לצורך גירוי, משחק או אפילו התנהגות דמוית חיזור. בינתיים, מיני לווייתנים מסוימים, במיוחד לווייתנים גדולי-סנפיר, עשויים לא רק לאפשר את האינטראקציה עם הדולפינים, אלא גם לקיימה בהיבט חברתי".

התנהגויות אלו, שלרוב מופיעות בהקשרים של חיזור או מפגש חיובי בין בני אותו המין, מרמזות על אופי חברתי מורכב של המפגשים הללו. "הממצאים משנים את הבנתנו לגבי האופן שבו יונקים ימיים חברתיים מתקשרים בין מינים שונים", מסביר מיינקה. "הם מצביעים על כך שאינטראקציה בין-מינית בקרב יונקים ימיים עשויה להיות נפוצה ומורכבת הרבה יותר ממה שהאמנו בעבר".

החוקרים מציינים גם את חשיבותן של רשתות חברתיות וטכנולוגיות חדשות. לפי המחקר, "מדיה חברתית ורחפנים הוכיחו את עצמם כבעלי ערך רב באיסוף מגוון רחב של נתונים התנהגותיים שסקרים מסורתיים עלולים להחמיץ". עם זאת, הם מדגישים את המגבלות: "בעוד שפוסטים במדיה חברתית אינם יכולים להחליף פרויקטי מחקר ייעודיים, הם בעלי ערך רב בזיהוי מגמות בהתנהגויות שחסרות עליהן נתונים".

המחקר מסיק כי לווייתנים ודולפינים לא רק מתקיימים זה לצד זה, אלא גם מחפשים זה את זה באופן פעיל. "מחקרים עתידיים הכוללים הקלטות אקוסטיות ותקופות תצפית ארוכות יותר יוכלו לחשוף עוד יותר את המוטיבציות והמשמעויות מאחורי המפגשים המרתקים הללו", מסכמים החוקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר