חפירות רחבות היקף בשנים 2021 ו-2022 בתוך מערת ארנה קבאמגרוטה (Arne Qvamgrotta) בחופה הצפוני המרוחק של נורבגיה חשפו אוסף בעלי חיים מתקופת הקרח שאין דומה לו באירופה. הצוות חקר משקעים בעומק 42.6 רגל שנחשפו לראשונה בשנות התשעים, כאשר מנהור תעשייתי חשף את חללי הגיר. העבודה בשטח הניבה את מה שהחוקרים מכנים "תצלום הבזק" העתיק והמלא ביותר של קהילת בעלי חיים ארקטית שנמצאה אי פעם ביבשת, המתוארך ללפני כ-75 אלף שנה.
מחקר סטרטיגרפי וניתוח מידע גנטי אישרו את קיומן של עצמות של 46 מיני יונקים, עופות ודגים, ובהם דובי קוטב, ניבתנים, לווייתנים ארקטיים גדולי פה, תוכיי ים אטלנטיים, איילי צפון, אדריות, שכווי הצפון ובקלה אטלנטית. שרידי למינג, שלא נמצאו מעולם בסקנדינביה וכיום נכחדו מאירופה, הוסיפו עניין. "תגליות אלו מספקות צילום נדיר של עולם ארקטי שנעלם", אמר סם ווקר מאוניברסיטת בורנמות'.
המחקר, שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences, קבע כי הקהילה פרחה במהלך שלב מתון יחסית של תקופת הקרח האחרונה. קו החוף שמחוץ למערה נראה ברובו נטול קרח לאחר נסיגת הקרחונים, ויצר פסיפס של טונדרה, מים פתוחים וקרח ימי עונתי. עצמות דגי מים מתוקים רמזו על אגמים ונהרות, בעוד עצמות פוקנה מצויה - מעין דולפין הנמנע מקרח - העידו כי הקרח הימי נוצר רק עונתית. קרח הים העונתי עדיין תמך בלווייתנים הארקטיים גדולי הפה ובניבתנים, אך המחסום הקפוא המתמשך המוכר לבני זמננו נעדר.
"המערה חשפה שילוב מגוון של בעלי חיים במערכת אקולוגית חופית המייצגת הן את הסביבה הימית והן את היבשתית", אמרה פרופ' סאנה בוסנקול מאוניברסיטת אוסלו. היא הוסיפה כי שרידים בני יותר מ-10,000 שנה כמעט שאינם משתמרים צפונית לחוג הקוטב, ולכן הממצא יוצא דופן במידת האינפורמטיביות שלו.
ניתוח גנטי הראה כי עם חזרת התנאים הקרים, אף אחד מן הקווים האבולוציוניים המתועדים לא שרד. אוכלוסיות נעלמו כאשר יריעות הקרח המתקדמות חסמו נתיבי נדידה אל מקלטים מתונים יותר. "הממצאים גם מדגישים עד כמה מינים מותאמי קור עלולים להיות פגיעים בתנאי אקלים משתנים, דבר שיכול לסייע לנו להבין את חוסנם ואת סיכון הכחדתם כיום", אמר ווקר.
אף שתקופת הקרח נמשכה לאורך חיי בעלי החיים המדוברים, התחממות ביניים פתחה מסדרונות אקולוגיים שאפשרו לחיות יבשתיות וימיות להתערבב. שרידי איילי צפון העידו על צמחייה עשירה דייה לתמוך בנדידות עונתיות. לאורך החוף השתמשו דובי קוטב וניבתנים בגושי קרח עונתיים, בעוד תוכיי ים אטלנטיים ואדריות קיננו במצוקים חשופים ולווייתנים ארקטיים גדולי פה שייטו מול החוף.
השימוש במערה נפסק בפתאומיות כאשר הטמפרטורות העולמיות ירדו שוב, שינוי שהמחברים השוו להתחממות המהירה של ימינו. בוסנקול ציינה כי הטלטלה הקדומה סימנה מעבר לתנאים קרים יותר, ובכל זאת מינים מותאמי קור התקשו גם הם. לדבריה, האתגרים הניצבים כיום בפני חיות הבר הארקטיות עלולים להיות חמורים אף יותר עם עליית הטמפרטורות.
הצוות קיווה כי מעקב אחר האופן שבו חיות בר בעבר הגיבו לתנודות אקלים חדות יספק לשומרי הטבע נתונים למידול סיכונים עתידיים, צורך דוחק כש-12 אחוז ממיני נורבגיה מוגדרים מאוימים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו