יש תנין? הוא מסוכן? אז הורגים אותו - הכישלון המוסרי בחוות פצאל

על פי נתונים רשמיים של ארגון שימור בעלי החיים העולמי (IUCN), רבע ממיני היונקים בעולם מצויים בסכנת הכחדה. המצב החמור הזה קיים גם בזוחלים, בציפורים ואפילו בחרקים. כל אלו נכחדים במהירות בעקבות ההתנהלות חסרת האחריות של האנושות בניצול הכדור שבו אנו חיים.

זו גם הסיבה למאמץ העולמי העוסק בשימור והגנה על בעלי החיים השונים בטבע. מדובר במאמצי ענק ששותפות להם כמעט כל מדינות העולם.

אבל מסתבר שיש מדינה שלא שמעה על המציאות הקשה הזו והרגה בקלות מאות תנינים שהובאו אליה נגד רצונם, שננטשו לנפשם בתנאים נוראיים.

מנחשים באיזו מדינה מדובר?

מאות תנינים שננטשו והושארו בתנאים נוראיים, בחורבות חוות התנינים הנטושה פצאל, המצויה בבקעה לצד כביש 90, הומתו לאחרונה על ידי המדינה. הנימוק לפעילות הקשה הזו הייתה הסכנה שאלו היוו למטיילים באזור, שלא פעם נכנסו אל שטח החווה כדי לצפות בזוחלים הגדולים והמסוכנים. ואכן, תנינים הינם טורף אפקטיבי ומסוכן מאד שהורג באפריקה כל שנה כ-300 בני אדם כאשר רק היפופוטמים הורגים מספר גדול יותר של בני אדם.

הבעיה היא שבמקרה המזעזע של ההרג בחוות פצאל, בעלי החיים הגדולים והמסוכנים היו נטושים בשטח שנים רבות ללא השגחה וללא טיפול - זאת על אף שמדובר במין המוגן על ידי אמנת CITES הבינלאומית לשמירה על מינים הנתונים בסכנת הכחדה. מדובר באמנה בינלאומית עליה חתומה גם, הפתעה הפתעה, מדינת ישראל.

כלומר, המדינה הזניחה שנים את המקום, ברחה מהאחריות הבינלאומית שלה, נתנה לטורפים הגדולים לחיות בתנאי רעב ומצוקה ולבסוף מצאה את הנימוק הקלוש ביותר כדי להרוג את החיות האלו.

נכון, פעולה לאיסוף בעלי החיים הגדולים והאלימים האלה הייתה מורכבת. היה צורך להביא מומחים שיצליחו ללכוד כל פרט בנפרד - ואחרי הלכידה היה צריך למצוא להם בית ואולי להחזיר אותם במבצע מורכב לבית הגידול המקורי שלהם באפריקה.

אלא שכדי לקיים את הטבע הפראי למען הדורות הבאים צריך קצת להתאמץ. הדבר נכון שבעתיים במין שבאכזריות הוצא בכוח מבית גידולו והוטס לחווה כדי להפוך, כך על פי התוכנית המקורית, למוצר צריכה כשבסופו של דבר הוא נזרק בשטח ללא שום טיפול.

אבל אל תבלבלו את הרשויות עם עובדות ונימוקים. יש תנין, הוא מסוכן? הורגים אותו. זה קל, זה פשוט וזה לא מצריך אף אחד לצאת בחשיבה שלו מהקופסה, לקחת אחריות על העוול, לגלות רגישות ולקיים את הצו המוסרי של "צער בעלי חיים".

בעתיד כנראה נספר שפעם היו בארץ תנינים, אריות, דובים ועוד חיות בר ייחודיות. היו ואינן עוד. לסייר במוזיאון ולתאר את העבר לצד פוחלצים זה הרבה יותר קל מלשמר בעלי חיים אמיתיים - אבל גם הרבה פחות הגיוני.