מייצר דבק עוצמתי ומחליף מגדר לפי הנסיבות: הכירו את בלוטון הים המדהים

אצל ניוטון זה היה תפוח שנפל מהעץ, אך אצל דרווין היה זה דווקא בלוט ימי. מה גילה עליו אבי תורת האבולוציה שגרם לו להקדיש לו שמונה שנים מחייו?

הקיץ בשיאו ומזג האוויר לוהט. דווקא בימים האלו, העמידות המרשימה של חלק מהיצורים הימיים שאפשר למצוא בישראל באה לידי ביטוי. זה הסיפור של יצור קטן, אבל קשוח, ששורד בתנאים הקשים של הים הסוער והגלים - בלוטון הים.

סביר להניח שבלוטוני ים אינם בראש רשימת הנושאים המרתקים בחייכם. למעשה, ייתכן שאפילו לא שמעתם עליהם, אולם סביר להניח שדווקא כן שמעתם על צ'רלס דרווין, אבי תורת האבולוציה ואחד מחוקרי הטבע הידועים בהיסטוריה, שהקדיש שמונה שנים מחייו לבלוטוני הים.

אם הם הצליחו להעסיק את אבי תורת האבולוציה כמעט עשור, אולי הגיע הזמן שניתן להם גם רגע מזמננו.

רגליים זיפיות ודבק ביולוגי

בלוטוני הים הם בפועל סוג של סרטן ישיב (מקובע למקומו) מתת-מחלקת הזיפרגליים. הם נקראים כך בעקבות מבנה רגליהם המכוסות זיפים המסייעים להם לאכילה. אז ממה ניזון בעל חיים שאוכל עם הרגליים ואיך זה בדיוק עובד אתם שואלים את עצמכם?

בלוטוני הים חיים בתוך שריון גירני, המזכיר לוע של הר געש קטן. בתוך השריון, ראשם פונה כלפי מטה אל תחתית ה"לוע", בעוד שרגליהם פונות כלפי מעלה. כשהם רעבים, הם שולפים את רגליהם מחוץ לשריון, פורשים אותן כמו מניפות ולוכדים בעזרת הזיפים שעליהן פלנקטון וחלקיקי חומר אורגני שנישאים במים.

יש סוגים רבים של בלוטוני ים בגדלים וצורות מגוונות ומשונות. המוכרים יותר נצפים לרוב על גבי גחונן של ספינות ואפילו על לוויתנים ושריונות של צבי ים. הם נוטים לתפוס טרמפ על גבי גופים ניידים וכך מרחיבים את תחום חיפוש המזון שלהם ואת תפוצתם. כשאינם מטיילים ברחבי העולם, הם בדרך כלל צמודים לסלעים בקו הגאות והשפל, שם הם מבלים חלק ניכר מהיממה מחוץ למים - ממתינים בסבלנות לגל הבא שיביא איתו מזון.

אזורי הגאות והשפל מתאפיינים בתנאי מחייה קשים, ובעלי החיים שחיים בהם נדרשים לפתח טכניקות מיוחדות כדי להסתגל לתנאים הקיצוניים. אחד מהשיאים בהם מחזיק הבלוטון בא לידי ביטוי בהתאמתו לתנאים אלו. על מנת להישאר צמוד למצע עליו הוא בוחר להתיישב, הבלוטון מייצר דבק ביולוגי עוצמתי הנחשב לדבק החזק ביותר בטבע. כך הוא מסוגל להישאר על הסלעים לנוכח מפץ הגלים או על ספינות מסע המפליגות במהירויות גבוהות למרחקים עצומים.

האיבר הגדול ביותר 

שיא נוסף שבו מחזיק הבלוטון קשור גם הוא לאורח חייו הסטאטי, אבל הפעם מכיוון אינטימי יותר. כשהבלוטונים בחרו לבלות את כל חייהם דבוקים לסלע, זה יצר בעיה לא קטנה: איך בדיוק מוצאים בן או בת זוג כשאי אפשר לזוז? הפתרון האבולוציוני הוא לא פחות מגאוני: הבלוטונים התפתחו כהרמפרודיטים סימולטניים - כלומר, הם נושאים גם איברי רבייה זכריים וגם נקביים בו זמנית. כך, כל שכן פוטנציאלי יכול להיות גם הפרטנר המושלם, מבלי להתחיל לחפש רחוק מדי.

עובדה זו, מדהימה ככל שתהיה, איננה חריגה בעולם החי. אולם, הבלוטונים לא הסתפקו רק בגמישות מינית, איבר הרבייה הזכרי שלהם הוא הארוך ביותר ביחס לגודל הגוף בכל ממלכת החי, ומגיע לאורך של עד פי 9-8 מאורך גופם במינים מסוימים. בזכות האיבר המרשים הזה, מסוגלים הבלוטונים לשלוח לחפש "מטרות" מתאימות לצורכי רבייה.

נראים כמו חלק מהסלע

בים התיכון בישראל נפוצים שני מינים עיקריים של בלוטוני ים החיים בבתי גידול סלעיים - בלוטון מצוי ובלוטון שטוח. שניהם נראים כמו חרוטים קטנים או גליליים שדבוקים למשטחים קשיחים כמו סלעים, מזחים או צדפים, וכאמור אפילו לגבם של בעלי חיים. הקליפה החיצונית שלהם עשויה לוחות גיר (סידן פחמתי) מסודרים במעין "פאנלים" היוצרים מבנה דמוי כובע או מגדלון קטן בעל לוחיות בחלקו העליון.

הצבעים משתנים בדרך כלל בין לבן, אפור או חום בהיר, והם נראים קצת כמו חלק מהסלע עליו הם גדלים. הם חיים בקבוצות וקל למצוא אותם באזורי הגאות והשפל על משטחים קשים בקרבת החוף.

שמירה על בתי הגידול הסלעיים הכרחית להגנה על בלוטוני הים. למרות מראם הקשיח, חשוב לא לגעת בהם או לנסות להסיר אותם מהמצע עליו הם יושבים. בנוסף, משום שבלוטוני הים הם בעלי חיים מסננים, הם רגישים במיוחד לזיהום ימי, שכן הם קולטים דרך המים את המזון, אך גם את המזהמים. זיהומים בצורת שפכים המגיעים אל הים או אירועי דליפת נפט כפי שחווינו בים התיכון ב-2021, הנדבק במהירות לסלעים, מהווים עבורם איום חמור במיוחד. גם הגדלת הפעילות הצפויה של חברת קצא"א בים התיכון לא צופה עתיד בטוח לבלוטונים.

לכן, על מנת לשמור על שיאני העולם שלנו, יש להגן על בתי הגידול הסלעיים באמצעות הכרזה על שמורות טבע ימיות רחבות, שיאפשרו את שימור המערכות האקולוגיות הרגישות הללו. במקביל, חשוב להשקיע בחינוך ובהסברה על ההשלכות של זיהום ימי ושינוי האקלים, ולעשות כל שביכולתנו לצמצם את השפעותיהם ההרסניות על הסביבה הימית.

נתקלתם במפגע בסביבה הימית? או סתם צפיתם בבלוטון ובא לכם לסייע למחקר המדעי אודותיהם? דווחו לנו באפליקציית Sea Watch.