תמונות סלפי, קוביות סוכר - ומוות: כיצד תיירים מסכנים פילים

המחיר הקטלני של התיירות: מחקר מקיף בן 18 שנה חושף כיצד האכלת פילי בר על ידי תיירים בסרי לנקה ובהודו הופכת למתכון לאסון. פילים אסייתיים בפארק הלאומי אודוולאווה פיתחו התנהגות "קבצנית" ולמדו לקבל חטיפים מתוקים ומזון מתיירים, מה שמוביל למפגשים קטלניים, פציעות ואפילו בליעת פלסטיק.

המחקר, שבראשו עומד פרופסור שרמין דה סילבה מאוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, מציג ראיות חדשות על כך שכאשר חיות בר מתרגלות לחלוקת מזון מבני אדם, הן מאבדות את האינסטינקטים הטבעיים שלהן, נעשות יותר נועזות ומסכנות גם את חייהן וגם את בטיחות בני האדם.

דה סילבה, מהפקולטה למדעי הביולוגיה, החוקרת פילים אסייתיים בסכנת הכחדה, דיווחה על הצטמקות בתי הגידול של הפילים, נסיגה שהביאה לעימותים טריטוריאליים. היא מספקת כעת ראיות טריות בכתב העת Ecological Solutions and Evidence על ההשלכות החמורות של אספקת מזון לחיות בר על ידי בני אדם.

במחקר שלה בפארק הלאומי אודוולאווה, גילתה דה סילבה שהפילים, המתקהלים ליד תיירים בגבול הדרומי של הפארק, פיתחו התנהגות "קבצנית" והתרגלו למזון מתוק, לפעמים פורצים דרך גדרות כדי להמשיך להיזון.

כתוצאה מפילים שנמשכים לגדר, כמה אנשים נהרגו או נפצעו, ולפחות שלושה פילים נהרגו, בעוד שאחרים בלעו שקיות מזון מפלסטיק ומזהמים אחרים.

באזור סיגור בהודו, שניים ממחברי המחקר, פריה דווידאר וז'אן-פיליפ פויראבו, מקרן הטבע סיגור, צפו באינטראקציות הזנה של 11 פילים זכרים. ארבעה מהם מתו מסיבות החשודות כהתערבות אנושית. פיל אחד שוקם בהצלחה והוחזר להתנהגות חיפוש מזון טבעית.

"אנשים רבים, במיוחד תיירים זרים, חושבים שפילים אסייתיים הם מאולפים ומתונים, כמו חיות מחמד ביתיות", אמרה דה סילבה, חברת סגל במחלקה לאקולוגיה, התנהגות ואבולוציה ומייסדת ארגון השימור ללא מטרות רווח Trunks & Leaves. "הם לא מבינים שאלו חיות בר אדירות ומנסים להתקרב יותר מדי כדי לצלם תמונות או סלפי, מה שיכול להיגמר רע לשני הצדדים".

חלק מהפילים, כולל זכר פופולרי בשם רמבו, הפכו לסלבריטאים מקומיים כששידלו מזון מתיירים במשך מספר שנים. "חיות המותנות למזון מידי בני אדם יכולות להיות מסוכנות, מה שמביא לפציעה ומוות של חיות בר, אנשים או שניהם", מציינים החוקרים במאמרם.

החוקרים מכירים בכך שתיירים פועלים ברובם מכוונות טובות, אך טוענים כי ההתנהגות "מעודדת חיות בר לחפש מזון מאנשים, מושכת אותן לאזורים שיכולים להעמיד אותן או את בני האדם שמאכילים אותם בסיכון". דה סילבה מוסיפה כי "זה יכול להיות צינור להעברת מחלות בין מינים".

אינטראקציות כאלה יכולות לשנות את דפוסי התנועה של החיות ואולי לאלץ אותן לאבד ידע על מקורות מזון טבעיים. למעט יוצאים מן הכלל נדירים, אנשים צריכים להימנע מהאכלת חיות בר, טוענתדה סילבה, ומעודדת אנשים לעסוק בתיירות אחראית.