"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם AI בדרך לדובב את הכלב שלכם? כך טוענים החוקרים
בינה מלאכותית מנסה לעשות את הבלתי אפשרי • לאפשר לבני אדם להבין מה חיות המחמד שלהם באמת מרגישות • האם בעתיד נוכל לדעת מתי הכלב שלנו שמח או עצוב?
מדובר בפריצת דרך פוטנציאלית. צילום: מידג'רני

האם AI בדרך לדובב את הכלב שלכם? כך טוענים החוקרים

בינה מלאכותית מנסה לעשות את הבלתי אפשרי • לאפשר לבני אדם להבין מה חיות המחמד שלהם באמת מרגישות • האם בעתיד נוכל לדעת מתי הכלב שלנו שמח או עצוב?

דנה סמסונוב
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בזמן שהעולם מתרגל לצ'אטבוטים, חוקרים מאמינים שהיעד הבא של הבינה המלאכותית יהיה לאפשר לבני אדם להבין טוב יותר את בעלי החיים. בלונדון הושק לאחרונה פרויקט מחקר רחב היקף, במימון של ארבעה מיליון ליש"ט, שמנסה לפענח כיצד AI יכול לאפשר לנו לתקשר עם חיות המחמד שלנו.

המחקר מביא תקווה שיום אחד אפשר יהיה "לדבר" עם חיית המחמד שלכם באופן אמיתי יותר,

המרכז - שפועל במסגרת London School of Economics - מאחד מומחים מתחומי מדעי ההתנהגות, פיזיולוגיה ובינה מלאכותית. החוקרים מנסים לפתח טכנולוגיות שיפענחו את התקשורת הלא-מילולית של בעלי חיים: תנועות גוף, הבעות פנים, צלילים ותדרים. המטרה - לאפשר הבנה טובה יותר של רגשות כמו פחד, מתח או שמחה, ובטווח הרחוק גםלתרגם "רצונות" או "תחושות" של חיות לשפה אנושית.

לדברי ראש המרכז, פרופ' ג'ונתן בירץ', מדובר בפריצת דרך פוטנציאלית, אך גם בסיכון אתי. לדבריו, ללא פיקוח ברור, AI עלול "לייפות" תגובות או לייצר מידע כוזב שירגיע את הבעלים - מבלי לשקף את מצב החיה באמת. "אם טכנולוגיה כזו תציע לאנשים תשובות נעימות במקום תשובות נכונות, זה יוביל לטיפול לא ראוי ולפגיעה בבעלי החיים", הוא מזהיר.

האתגרים אינם רק אתיים. אחד החששות המרכזיים הוא האפשרות שמוצרים מסחריים מהירים, שיבטיחו לבעלי כלבים או חתולים "שיחה" עם חיית המחמד, יקדימו את המדע ויימכרו ללא ביסוס מדעי אמיתי. המרכז קורא להקים רגולציה בינלאומית, שתבטיח שהתחום הזה יישאר מדויק, מבוסס ראיות ולא יהפוך לתרמית רגשית.

חוקרים מנסים לפתח טכנולוגיות שיפענחו את התקשורת הלא-מילולית של בעלי חיים, צילום: מידג'רני

מעבר לבעלי חיים ביתיים, החוקרים מאמינים כי טכנולוגיה כזו עשויה בעתיד לשמש גם בחקלאות ובמערכות אוטונומיות - למשל לצורך זיהוי מצוקה של חיות משק או התמודדות עם בעלי חיים בסביבה של רכבים אוטונומיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...