זכר דומיננטי? ב-70 אחוז ממיני הפרימטים – אין הבדל ברור בין זכרים לנקבות

דומיננטיות גברית ביחסים בין המינים אינה בהכרח ביולוגית, כך להערכת חוקרים מצרפת וגרמניה, אשר בחנו התנהגות פרימטים, בעלי החיים הדומים ביותר לאדם. החוקרים מצאו כי דומיננטיות זכרית או נקבית תלוייה בנסיבות חיצוניות או פיזיות משתנות - ומשתנה בהתאם.

המחקר, שהתפרסם בכתב העתPNAS, בחן את יחסי הדומיננטיות בין זכרים לנקבות ב-253 אוכלוסיות של 121 מיני פרימטים.התוצאות מצביעות על כך שדומיננטיות גברית כמעט מוחלטת – כפי שנהוג להניח ביונקים – קיימת בפחות מ-20 אחוז מהמקרים. לעומת זאת, ב-70 אחוז מהמקרים לא נמצאה עליונות מובהקת של אחד המינים על פני השני.

המחקר מצביע על כך שנקבות מצליחות להשיג דומיננטיות דווקא במינים מונוגמיים, באלו החיים בזוגות או לבד, או בסביבות עצים – מצבים שבהם יש לנקבות יותר שליטה על הרבייה או שהן נאלצות להתחרות זו בזו על משאבים. לעומת זאת, זכרים שומרים על דומיננטיות במינים פוליגמיים, החיים על הקרקע בקבוצות גדולות, כשהזכרים לעתים קרובות גדולים מהנקבות.

המאמר מציין כי תבניות אלו אינן קבועות, ואף בתוך מין מסוים ייתכנו אוכלוסיות עם חלוקת כוח שונה. למשל, אצל הבונובו – הקרוב לאדם – יש אוכלוסיות עם נטייה נשית, אחרות עם נטייה זכרית, ורבות ללא נטייה ברורה.

לדברי החוקרים, הבנת התנאים האבולוציוניים שמובילים ליחסי כוח בין המינים יכולה לתרום גם לדיון בשורשים האבולוציוניים של תפקידי מגדר בחברות אנושיות. המחקר מדגיש כי שליטה גברית אינה בהכרח ברירת המחדל הביולוגית שלנו.