"שרדו אירועי הכחדה המוניים": כל מה שלא רציתם לדעת על תיקנים

הקיץ כאן, ואיתו גם זעקות אימה בבתים רבים ברחבי הארץ: "אמא, ג'וק". התיקנים החומים הנפוצים בישראל, הידועים בשם המדעי "התיקן האמריקני", מתחילים לטייל בחופשיות בבתים תוך יצירת מרדפים מייגעים וחרדות ליליות.

פרופ' ערן גפן מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה-אורנים מסביר את הפלישה הקיצית: "התיקנים דומים לזוחלים - הם צריכים חום כדי שהמערכת המטבולית שלהם תפעל. לכן הקיץ הוא זמן השיא של הפעילות שלהם".

התיקנים האמריקנים, שמגיעים לגודל של עד חמישה סנטימטרים, בוחרים לחיות בצינורות ביוב בשל התנאים החמים והלחים. "אם הם הולכים על האוכל שלנו הם יכולים להשאיר עליו חיידקים ובקטריות שמגיעים מהביוב", מזהיר פרופ' גפן.

עם זאת, ד"ר גל זגרון, מפרידה בין תיאוריה למציאות: "למרות שהתיקנים חיים גם בביוב, אין שום ראייה שהם מעבירים מחלות. זאת בעוד שזבובים, למשל, יושבים על צואה ואז על האוכל שלנו, וכך הם מעבירים חיידקים מסוכנים".

החרדה מועברת מדור לדור

הפחד המשותף מתיקנים נובע מהתנייה חברתית, כפי שמסביר פרופ' גפן: "מדובר בהתנייה חברתית שעוברת מדור לדור דרך ההורים". הוא מספר על ניסוי שערך בבית הספר של בנו עם תיקן מדגסקר גדול: "הילדים נהנו להחזיק אותו ולא קישרו אותו בכלל לתיקן האמריקני, אבל ראיתי את התגובה של המורה שלהם, שממש הפגינה גועל".

התיקנים הם יצורים עמידים במיוחד ששרדו מאות מיליוני שנים. "אנחנו מוצאים מאובנים עתיקים של תיקנים שדומים לתיקנים שחיים היום", מציין פרופ' גפן. "הם שרדו אירועי הכחדה המוניים שעברו על כדור הארץ ושחיסלו את רוב המינים".

לתיקנים אין ריאות. במקום זאת, יש להם חריצי נשימה בצדדי הגוף, שדרכם הם שואבים חמצן שעובר במערכת מסועפת עד שהוא מגיע לכל הגוף, זאת בניגוד ליונקים שבהם החמצן עובר דרך הדם.

אנחנו פוגשים אותם בעיקר בלילה, משום שבזמן הזה הטורפים שלהם לא רואים אותם, והם עצמם מסתמכים על המחושים ולא על הראייה.

הדברה מאתגרת

כל נקבת תיקן מטילה נרתיק המכיל 20-10 צאצאים, וכבוגרת היא מביאה מאות צאצאים במהלך מחזור חייה. "הם אלופים ברבייה", מדגיש פרופ' גפן.

אז איך אפשר להיפטר מהם בבטחה? "יש כל מיני מוצרים בשוק שמבטיחים להבריח את התיקנים אבל אני לא מכיר באמת חומר מעבר לריסוס של הבית", הוא אמר. בהקשר לריסוסים יש לדעת שהתיקנים מתרבים בקצב כזה שלא פעם במהלך הדורות המהירים שלהם הם מתפתחים אבולוציונית והופכים עמידים חלקית או באופן מלא לחומרי ההדברה שקיימים בשוק.

למעשה, מאז גילוי הדי.די.טי בשנות ה-40, התיקנים פיתחו עמידות לחומרי הדברה רבים.

הגנטיקה המגוונת שלהם מאפשרת הופעת מוטציות שמקנות עמידות לחומרים כימיים. יכולת שרידה נוספת שיש לתיקנים היא היכולת להתחדש ולהתאים את עצמם לתנאים קשים. הם מסוגלים לחדש גפיים שנקטעו ואף רקמות פנימיות, כמו קנה הנשימה. בנוסף, הם יכולים לשרוד על מגוון רחב של מקורות מזון, כולל פסולת.

הדרך הטובה ביותר למנוע פלישת תיקנים היא שמירה על הגיינה. "תיקנים צריכים אוכל, לכן בית לא נקי עם פירורים על הרצפה, על השיש ובארונות ימשכו אותם מאוד", מסביר פרופ' גפן. "לכן, כשיש תיקנים במסעדה זה מעיד על תברואה לקויה".