לווייתנים קטלנים (אורקות) מכינים כלים מאצות ים ומשתמשים בהם לטיפוח הגוף, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "Current Biology". מדובר בתיעוד הראשון של יונק ימי המייצר כלים בעצמו בטבע.
החוקרים, בראשות ד"ר מייקל וייס ממרכז המחקר ללווייתנים, השתמשו ברחפנים כדי לתעד 30 מקרים שבהם הלווייתנים השתמשו באצות לטיפוח הדדי. התצפיות נערכו באוכלוסיית לווייתנים קטלנים בימת סאליש, הממוקמת בין מדינת וושינגטון שבארצות הברית לבין קולומביה הבריטית בקנדה.
"צפינו בלווייתנים שמכינים קטעים קצרים מגבעולי אצת השור ומציבים את הגבעול בינם לבין בן זוג, ואז מגלגלים את האצה לאורך גופם", כך דיווחו החוקרים. אצת השור היא סוג של אצה ענקית הגדלה במי האוקיינוס הקרים.
התנהגות תרבותית ייחודית
התנהגות הטיפוח הזו מתבצעת בזוגות, כאשר לווייתן אחד מכין את הכלי מהאצה ואז משתף אותו עם בן זוגו לטיפוח. החוקרים מאמינים שמדובר בהתנהגות תרבותית המועברת בין הדורות באוכלוסייה הספציפית הזו.
"אנו משערים שזאת הוא התנהגות תרבותית ייחודית ללווייתנים הקטלנים התושבים הדרומיים", כתבו החוקרים. "מחקר עתידי צריך לבחון אם וכיצד נלמדת התנהגות זו, והאם היא מתרחשת גם בחברות אחרות של לווייתנים קטלנים".
הגילוי הזה חשוב במיוחד מכיוון שהאורקות נחשבות לאחת החיות החכמות ביותר בעולם הימי. הן ידועות כבעלות מבנה חברתי מורכב, שפה מתוחכמת ויכולות למידה מתקדמות. עם זאת, עד כה לא תועדה אצלן יכולת לייצור כלים.
ייצור כלים נחשב לאחד המדדים המרכזיים לאינטליגנציה בעולם החי. עד כה, התנהגות זו תועדה בעיקר אצל פרימטים כמו שימפנזים, שמכינים מקלות לחילוץ נמלים מקינים, ואצל עורבים, שמשתמשים בזרדים ואבנים לכלי עבודה.
בעולם הימי, תועדו כמה מקרים של שימוש בכלים אצל דולפינים, שמשתמשים בספוגים לחיפוש מזון בקרקעית הים, ואצל לוטרות ים, שמשתמשות באבנים לפיצוח צדפים. אולם המחקר החדש הוא הראשון שמתעד ייצור כלים אצל יונק ימי.
התגלית התאפשרה בזכות השימוש ברחפנים, שהעניקו לחוקרים זווית צפייה ייחודית על ההתנהגות הזו מבלי להפריע ללווייתנים.
השלכות על הבנת האינטליגנציה הימית
הגילוי מצטרף לראיות הגוברות על האינטליגנציה המתקדמת של לווייתנים קטלניים. מחקרים קודמים הראו שהם מסוגלים ללמוד שפות חדשות, לפתח מסורות ציד ייחודיות לכל קבוצה, ואף לבטא רגשות מורכבים.
אוכלוסיית הלווייתנים הקטלנים שבה נצפתה התנהגות הטיפוח החדשה מונה כיום פחות מ-80 פרטים בלבד ונמצאת בסכנת הכחדה בגלל איומים כמו זיהום מים, תנועת ספינות וירידה בכמות הדגים.
החוקרים מקווים שהמחקר החדש יתרום להכרת התנהגות הלווייתנים ויסייע במאמצי השימור של המין הנדיר הזה. הם מתכננים להמשיך ולעקוב אחר ההתנהגות כדי להבין איך היא מועברת בין הדורות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
