"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך העש האוסטרלי נודד 1,000 ק"מ - למקום שלא היה בו מעולם

מחקר חדש מגלה שעשי הבוגונג משתמשים בשביל החלב ובשדה המגנטי של כדור הארץ כדי לנווט למערות בהרים - יכולת שעד כה זוהתה רק בציפורים ובני אדם

,עודכן
0השמעה
העש האוסטרלי. צילום: Ajay Narendra, Macquarie University

מדענים חשפו כי עש הבוגונג האוסטרלי (Agrotis infusa) מנווט למרחק 1,000 קילומטר באמצעות הכוכבים. על פי המחקר שפורסם ב-Nature, העשים משלבים ניווט שמיימי עם השדה המגנטי של כדור הארץ כדי להגיע למערות באלפים האוסטרליים אליהן הם נמלטים מחום הקיץ.

"עד עכשיו, ידענו שציפורים מסוימות ואפילו בני אדם יכולים להשתמש בכוכבים לניווט למרחקים ארוכים, אבל זו הפעם הראשונה שזה הוכח בחרק", אמר אריק וורנט, נוירוביולוג מאוניברסיטת לונד ואחד ממחברי המחקר, על פי הניו יורק טיימס.

בכל אביב, מיליארדי עשי בוגונג יוצאים למסע מהמישורים של דרום-מזרח אוסטרליה. למרות שמעולם לא היו שם קודם, כל עש נודד עד 1,000 קילומטר למערות בהרי הסנואו. במערות אלה, הם נכנסים למצב של תרדמת עד לסתיו, אז הם חוזרים לאזורי הרבייה שלהם כדי להתרבות ולמות.

צוות המחקר ערך ניסויים באמצעות סימולטורי טיסה שהקרינו גרסאות של שמי הלילה ללא ירח תוך חסימת השדה המגנטי של כדור הארץ. בתנאים אלה, העשים עפו באופן עקבי בכיוון הנדידה הנכון. כאשר שמי הכוכבים סובבו ב-180 מעלות, העשים שינו את כיוון טיסתם בהתאם. לעומת זאת, כאשר הוצגו להם שמי כוכבים אקראי ללא שביל החלב, הם איבדו את התמצאותם ואת יכולתם לנווט.

"שמי הלילה הנחו חוקרים אנושיים במשך אלפי שנים. עכשיו אנחנו יודעים שהם מנחים גם את העשים", אמר וורנט, כפי שדווח ב-El Mundo. "זה מוכיח שהם לא רק עפים לכיוון האור הבהיר ביותר או עוקבים אחר אות חזותי פשוט. הם קוראים דפוסים ספציפיים בשמי הלילה כדי לקבוע כיוון גיאוגרפי, בדיוק כמו ציפורים נודדות".

החוקרים זיהו גם נוירונים מיוחדים במוחם של העשים המגיבים לכיוון שמי הכוכבים, וזהו הגילוי הראשון של נוירונים כאלה בחרק. החוקרים חושדים ששביל החלב משמש כציון דרך חזותי עבור העשים. "סביר מאוד שמינים אחרים של עשים ואפילו קבוצות אחרות של חרקים משתמשים בשמי הכוכבים כמצפן או רגישים מגנטית", אמר דייוויד דרייר, חוקר באוניברסיטת לונד ושותף למחקר, על פי סוכנות SINC.

"זיהום אור עלול להוות בעיה עבור עשי בוגונג במהלך נדידתם", אמרה אנדריאה אדן, נוירוביולוגית במכון פרנסיס קריק, ב-NPR."חקר הבסיס העצבי של אופן הניווט של העשים חשף מנגנוני עיבוד חדשים במוח החרק", הוסיפה.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר