חשיפה לכלבים במהלך החודשים הראשונים לחיים עשויה לסייע בהגנה על ילדים בעלי נטייה גנטית לאקזמה מפיתוח המחלה, כך על פי מחקר בינלאומי חדש.
החוקרים זיהו קשר בין החזקת כלב בבית לבין סיכון מופחת לאקזמה אטופית בקרב ילדים בעלי נטייה גנטית, במיוחד אלה הנושאים וריאנט גנטי ספציפי הקשור למחלה, כך דווח בניו יורק פוסט.
המחקר כלל ניתוח ראשוני של יותר מ-25,000 אנשים, המצביע על אינטראקציה בין שבעה גורמים סביבתיים - כולל בעלות על חיות מחמד - ולפחות וריאנט גנטי אחד לאקזמה. הגורמים הסביבתיים שנחקרו היו שימוש באנטיביוטיקה, בעלות על חתול, בעלות על כלב, הנקה, הימצאות אח גדול, עישון והרגלי רחצה.
הקשר החזק ביותר נמצא בין וריאציה גנטית ליד גן קולטן אינטרלוקין-7 (IL-7R) והימצאות כלב בבית בתקופת החיים המוקדמת.
"אנחנו יודעים שגנטיקה משפיעה על הסיכון לאקזמה בילדים, ומחקרים קודמים כבר הראו השפעה מגינה של כלבים, אבל זהו המחקר הראשון שמסביר את המנגנון המולקולרי מאחורי זה", אמרה פרופ' שרה בראון מהמכון לגנטיקה וסרטן באוניברסיטת אדינבורו. "השאלות הקשות ביותר שאני נשאלת על ידי הורים במרפאה הן על למה הילד שלהם סובל מאקזמה, ואיך הם יכולים לעזור", הוסיפה.
אקזמה אטופית היא מחלת עור נפוצה המאופיינת בעור יבש, מגרד ודלקתי. היא נגרמת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. ידוע מעט על האופן שבו גורמים אלה מתקשרים בהתפתחות האקזמה. החוקרים גילו שחשיפה מוקדמת לכלבי מחמד עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות אקזמה אטופית בקרב ילדים בעלי נטייה גנטית על ידי השפעה על מערכת החיסון.
המנגנון מאחורי האפקט המגן נראה כקשור לקולטן אינטרלוקין-7, חלבון המעורב בתפקוד תאי חיסון ודלקת. ניסויי מעבדה אישרו שאינטראקציה עם כלבים יכולה לשנות את ביטוי הגן של קולטן אינטרלוקין-7 בעור, ובכך לדכא דלקת עור.
"לא כל אמצעי המניעה עובדים לכולם - ולכן מחקרים על האינטראקציה בין גנים לסביבה הם יסודיים", אמרה ד"ר מארי שטנדל ממרכז הלמהולץ במינכן. "הם עוזרים לנו להתקרב לאסטרטגיות מניעה מותאמות אישית ויעילות יותר".
המחקר התמקד במניעת אקזמה, לא בטיפול. הכנסת כלב למשפחה עם ילדים שכבר סובלים מאקזמה עלולה להחמיר את התסמינים, שכן החזקת כלב בבית עלולה להחמיר את האקזמה בילדים שכבר סובלים מהמצב.
יתרונות דומים לא נמצאו במקרה של חתולים. המדענים חושדים שחשיפה למגוון רחב יותר של חיידקים בחיים המוקדמים, בין אם מכלבים או מאחים גדולים, עשויה לעזור "לאמן" את מערכת החיסון להגיב באופן מתאים ולא מוגזם. זה עשוי להסביר מדוע בעלות על כלב, אך לא בעלות על חתול, הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר להתפתחות אקזמה בילדים עם רקע גנטי מסוים.
צוות המחקר ניתח נתונים גנטיים וסביבתיים מכמעט 300,000 אנשים, וזיהה 14 אינטראקציות הקשורות להתפתחות אקזמה. ממצאיהם פורסמו בכתב העת Allergy. "זיהינו קשר תצפיתי בין חשיפה מוקדמת לכלבים והפחתה בשכיחות של אקזמה אטופית", הם ציינו.
המשתתפים במחקר היו באופן בלעדי ממוצא אירופאי לבן, והחוקרים הדגישו את הצורך לכלול אוכלוסיות מגוונות יותר במחקרים עתידיים כדי להבין אם ההשפעה המגינה של הסביבה על אקזמה תקפה גם בקבוצות אתניות אחרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו