"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
100 אלף קלוריות ביום: מה אכלה המפלצת הפרה-היסטורית?
מחקר חדש חושף כי הכריש הענק, ששחה באוקיינוסים לפני 23 מיליון שנה, לא היה בררן - הוא טרף מגוון עצום של יצורים ימיים
דיאטה מפלצתית. המגלודון (אילוסטרציה). צילום: Happy Whale, שאטרסטוק

100 אלף קלוריות ביום: מה אכלה המפלצת הפרה-היסטורית?

מחקר חדש חושף כי הכריש הענק, ששחה באוקיינוסים לפני 23 מיליון שנה, לא היה בררן - הוא טרף מגוון עצום של יצורים ימיים

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדש שפורסם ב-Earth and Planetary Science Letters מעלה תגליות חדשות על הרגלי התזונה של הכריש הפרה-היסטורי הענק אוטודוס מגלודון. המחקר חושף כי לטורף העתיק הזה היה תפריט מגוון הרבה יותר ממה שחשבו קודם לכן.

צוות בינלאומי של מדענים, כולל ד"ר ג'רמי מקורמק מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט, ניתח את ההרכב האיזוטופי של אבץ בשיני המאובנים של המגלודון. "המגלודון היה גמיש מספיק כדי להתקיים על יונקים ימיים ודגים גדולים, הן מראש שרשרת המזון והן מרמות נמוכות יותר, בהתאם לזמינות", אמר ד"ר מקורמק, על פיScience Daily.

ניתוח שיני הכרישים המאובנים חושף שהמגלודון צד באופן פעיל דגים גדולים בנוסף ליונקים ימיים ומיני כרישים אחרים. על ידי השוואת שיני המגלודון ואלה של קרובו Otodus chubutensis עם שיניים ממינים נכחדים ונוכחיים של כרישים, החוקרים קבעו שענקי ים אלה תפסו את ראש שרשרת המזון אך עם גמישות אקולוגית מסוימת.

המגלודון שחה באוקיינוסים מלפני כ-23 מיליון שנה ועד לפני שלושה מיליון שנה. הוא עמד בראש פירמידת המזון בתקופות המיוקן והפליוקן. הוא ידוע בעיקר משיני המאובנים שלו וכמה חוליות - שכן השלד שלו היה ברובו סחוס - השם מגלודון פירושו "שן גדולה". בלסתותיו היו שיניים משולשות בגודל של כף יד אנושית.

המגלודון יכול היה לגדול עד לאורך של 24 מטר ולשקול עד 30-40 טון, מה שהופך אותו לארוך יותר ממשאית עם נגרר. דרישת הקלוריות של הכריש הענק הייתה עצומה, כאשר ההערכות מציעות שהוא נזקק לכ-100 אלף קלוריות ליום.

כדי לקבוע את התזונה של בעלי חיים עתיקים, החוקרים בחנו איזוטופים שונים של אבץ בשיניהם, כמו אבץ-64 ואבץ-66. היחסים בין איזוטופים אלה משתנים בהתאם לתזונה, מה שמאפשר למדענים להסיק על מיקומו של בעל החיים בשרשרת המזון. לדגים בראש שרשרת המזון יש הכי פחות אבץ-66 בהשוואה לאבץ-64.

"חקרנו שיני מאובנים ממרבצים בזיגמרינגן ופסאו, גרמניה, שלפני 18 מיליון שנה היו חלק משפך רדוד ליד האלפים", אמר ד"ר מקורמק. "התקיימו שם גם כרישים וגם דגים, יצורים שניוזנו מרכיכות בקרקעית הים ועד טורפים גדולים כמו האוטודוס מגלודון". באמצעות שיטה זו חשפו החוקרים כי דג הספרוס, שניזון מצדפות, חלזונות וסרטנים, היווה את הרמה הנמוכה ביותר בשרשרת המזון שנחקרה.

למרות הגמישות שלו בציד טרף, המגלודון לא ניצל מהכחדה. גורמים כמו זמינות מזון, טמפרטורות הים ותחרות עם מינים כמו הכריש הלבן המודרני נחשבים ככאלו שתרמו לדעיכתו. עבודה קודמת בהובלת ד"ר מקורמק הראתה שעלייתו של הכריש הלבן הייתה כנראה אחד מהגורמים שהובילו להכחדת המגלודון."אפילו 'טורפי-על' אינם חסינים מפני הכחדה", אמר ד"ר קנשו שימאדה, פליאוביולוג מאוניברסיטת דה-פול בשיקגו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...