מחקר חדש שפורסם ב-Earth and Planetary Science Letters מעלה תגליות חדשות על הרגלי התזונה של הכריש הפרה-היסטורי הענק אוטודוס מגלודון. המחקר חושף כי לטורף העתיק הזה היה תפריט מגוון הרבה יותר ממה שחשבו קודם לכן.
צוות בינלאומי של מדענים, כולל ד"ר ג'רמי מקורמק מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט, ניתח את ההרכב האיזוטופי של אבץ בשיני המאובנים של המגלודון. "המגלודון היה גמיש מספיק כדי להתקיים על יונקים ימיים ודגים גדולים, הן מראש שרשרת המזון והן מרמות נמוכות יותר, בהתאם לזמינות", אמר ד"ר מקורמק, על פי Science Daily.
ניתוח שיני הכרישים המאובנים חושף שהמגלודון צד באופן פעיל דגים גדולים בנוסף ליונקים ימיים ומיני כרישים אחרים. על ידי השוואת שיני המגלודון ואלה של קרובו Otodus chubutensis עם שיניים ממינים נכחדים ונוכחיים של כרישים, החוקרים קבעו שענקי ים אלה תפסו את ראש שרשרת המזון אך עם גמישות אקולוגית מסוימת.
המגלודון שחה באוקיינוסים מלפני כ-23 מיליון שנה ועד לפני שלושה מיליון שנה. הוא עמד בראש פירמידת המזון בתקופות המיוקן והפליוקן. הוא ידוע בעיקר משיני המאובנים שלו וכמה חוליות - שכן השלד שלו היה ברובו סחוס - השם מגלודון פירושו "שן גדולה". בלסתותיו היו שיניים משולשות בגודל של כף יד אנושית.
המגלודון יכול היה לגדול עד לאורך של 24 מטר ולשקול עד 30-40 טון, מה שהופך אותו לארוך יותר ממשאית עם נגרר. דרישת הקלוריות של הכריש הענק הייתה עצומה, כאשר ההערכות מציעות שהוא נזקק לכ-100 אלף קלוריות ליום.
כדי לקבוע את התזונה של בעלי חיים עתיקים, החוקרים בחנו איזוטופים שונים של אבץ בשיניהם, כמו אבץ-64 ואבץ-66. היחסים בין איזוטופים אלה משתנים בהתאם לתזונה, מה שמאפשר למדענים להסיק על מיקומו של בעל החיים בשרשרת המזון. לדגים בראש שרשרת המזון יש הכי פחות אבץ-66 בהשוואה לאבץ-64.
"חקרנו שיני מאובנים ממרבצים בזיגמרינגן ופסאו, גרמניה, שלפני 18 מיליון שנה היו חלק משפך רדוד ליד האלפים", אמר ד"ר מקורמק. "התקיימו שם גם כרישים וגם דגים, יצורים שניוזנו מרכיכות בקרקעית הים ועד טורפים גדולים כמו האוטודוס מגלודון". באמצעות שיטה זו חשפו החוקרים כי דג הספרוס, שניזון מצדפות, חלזונות וסרטנים, היווה את הרמה הנמוכה ביותר בשרשרת המזון שנחקרה.
למרות הגמישות שלו בציד טרף, המגלודון לא ניצל מהכחדה. גורמים כמו זמינות מזון, טמפרטורות הים ותחרות עם מינים כמו הכריש הלבן המודרני נחשבים ככאלו שתרמו לדעיכתו. עבודה קודמת בהובלת ד"ר מקורמק הראתה שעלייתו של הכריש הלבן הייתה כנראה אחד מהגורמים שהובילו להכחדת המגלודון."אפילו 'טורפי-על' אינם חסינים מפני הכחדה", אמר ד"ר קנשו שימאדה, פליאוביולוג מאוניברסיטת דה-פול בשיקגו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו