מחקר בהובלת אוניברסיטת ראטגרס בארה"ב חושף כי זיהום כספית הגיע גם לאזורים המרוחקים ביותר על פני כדור הארץ. הממצאים, שפורסמו בכתב העת "Science of the Total Environment", מראים כי פינגווינים בחצי האי המערבי של אנטארקטיקה סובלים מרמות שונות של כספית, והבדלים אלו קשורים לדפוסי הנדידה והתזונה שלהם.

"בכספית יש אנלוגיה ל-DDT", מסביר ג'ון ריינפלדר, פרופסור במחלקה למדעי הסביבה באוניברסיטת ראטגרס ושותף למחקר. "בשנות ה-60', גילינו DDT במקומות מרוחקים שבהם הוא לא היה בשימוש. זהו סיפור דומה היום עם כספית. אין מקורות אנושיים בקרבת האוקיינוס הדרומי, אבל בגלל הובלה למרחקים ארוכים דרך האטמוספירה, יש לה פוטנציאל להצטבר בפינגווינים".

צוות החוקרים, בהובלת פיליפ סונטג, חוקר פוסט-דוקטורט במחלקה למדעי הסביבה בראטגרס, בדק נוצות של שלושה מיני פינגווינים – אדלי, לבן-אוזן ורצועת-הסנטר – שנאספו במהלך עונת הרבייה 2010-2011 באזור האי אונוור בחצי האי המערבי של אנטארקטיקה. החוקרים גם מדדו יחסים איזוטופיים של פחמן-13 וחנקן-15 בנוצות, מה שעזר לזהות את מקורות הכספית בתזונת הפינגווינים. פחמן-13 משמש כסמן ביולוגי למיקום שבו הפינגווינים אוספים את מזונם, בעוד חנקן-15 מצביע על מיקומם בשרשרת המזון.

הבדלים דרמטיים בין מיני הפינגווינים

הממצאים הראו הבדלים משמעותיים ברמות הכספית בין שלושת המינים. בפינגווינים מסוג אדלי ולבן-אוזן, רמות הכספית "היו מהנמוכות ביותר שנצפו עד כה בכל מין של פינגווין באוקיינוס הדרומי", כפי שנכתב במחקר. לעומת זאת, רמות הכספית בפינגווינים מסוג רצועת-הסנטר היו "גבוהות משמעותית".

"לפני מחקר זה, לא ידענו שפינגווינים הנודדים צפונה יותר חשופים יותר לכספית", אומר ריינפלדר. "נתונים אלה נותנים לנו דרך ללמוד לא רק על הצטברות כספית, אלא על האקולוגיה של הפינגווינים באופן רחב יותר".

סונטג מסביר כי הפער נובע כנראה מכך שדפוסי ההזנה של פינגווינים מסוג רצועת-הסנטר שונים מהמינים האחרים שנחקרו. במהלך עונת החורף, כשאינם מתרבים, פינגווינים אלה נודדים לקווי רוחב נמוכים יותר צפונה, שם הם וגם פינגווינים אחרים צוברים ריכוזים גבוהים יותר של כספית בהשוואה לפינגווינים החיים דרומה יותר.

מסקנה זו אושרה על ידי הקשר החזק בין מיקום איסוף המזון (מדידות פחמן-13) לבין רמות הכספית בנוצות הפינגווינים. זהו המחקר הראשון המראה כי פחמן-13, ולא חנקן-15, מסביר באופן מיטבי את ריכוזי הכספית בפינגווינים ברחבי האוקיינוס הדרומי.

כספית היא רעלן עצבי מסוכן המצטבר במקורות מזון ימיים ויבשתיים. בעלי חיים אוכלי דגים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לזיהום. חשיפה כרונית משפיעה על הרבייה ועלולה לגרום לבעיות נוירולוגיות, כגון לתרגיה וחולשה. במינונים גבוהים היא קטלנית.

מקורות זיהום הכספית השתנו בעשורים האחרונים. במשך שנים, כספית נכנסה לאטמוספירה כתוצר לוואי של תחנות כוח פחמיות. מאמצים להפחתת זיהום הכספית – במיוחד עם אמנת מינמטה בדבר כספית שאומצה על ידי 140 מדינות בשנת 2013 – עזרו להפחית את שחרורה לסביבה. מחקר משנת 2024, שנערך על ידי חוקרים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מצא כי רמות אטמוספריות של כספית ירדו בכעשרה אחוזים בין 2005 ל-2020. סגירת תחנות כוח פחמיות תרמה לירידה זו.

עם זאת, מקורות אחרים, כגון כריית זהב בקנה מידה קטן במדינות מתפתחות, ממשיכים לדחוף את הרעלן לסביבה. כורים משתמשים בכספית אלמנטרית כדי לחלץ זהב מעפרות, ומייצרים יותר מ-1,000 טון של שאריות ואדי כספית מדי שנה.

"בדיוק כמו DDT בשנות ה-60', הקהילה המדעית כיום מתמקדת בניטור כספית", אמר ריינפלדר. "האם נראה ירידה ברמות בדגים שאנשים ובעלי חיים אוכלים? זוהי התקווה".