"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי התקיפה: האם כרישים באמת מסוכנים לבני אדם?

אקולוג ישראלי: "תקיפה עלולה להתרחש בעיקר אם הכריש עבר טראומה על ידי בני אדם" • מקרה התקיפה בחדרה עומד בניגוד למגמה העולמית: ב-2024 נרשמו 47 תקיפות ללא התגרות בעולם וחלה ירידה במספר התקריות הקטלניות

,עודכן
0השמעה
כריש (ארכיון). צילום: רויטרס

בעקבות המקרה המצער שלתקיפת הצוללן בחוף חדרה בידי כרישאתמול (שני), אמר ד״ר חיים מויאל, אקולוג ומרצה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, כי מדובר באירוע נדיר ברמה עולמית: "בממוצע מתים כשבעה בני אדם בשנה בעולם בלבד מכרישים, מרביתם הם שחיינים שהתגרו בכרישים ורובם הגדול הותקפו על ידי כרישים מסוג עמלץ לבן" (מין שאינו נוכח בים התיכון).

ואכן,ממחקר של מוזיאון הטבע של פלורידהעולה כי בשנת 2024 תועדו 47 תקיפות לא-מתגרות של כרישים ברחבי העולם, מספר הנמוך משמעותית מהממוצע השנתי. בנוסף, המחקר מצביע על חמישה מקרי מוות כתוצאה מתקיפת כרישים, ירידה מסוימת מהממוצע.

עמלץ לבן (ארכיון). "לעתים רחוקות מאוד יש גם זיהוי מוטעה של גלשנים ככלבי ים או יונקים ימיים אחרים״,צילום: אי.פי

"תקיפות ללא התגרות" הם מקרים שבהם הכריש תקף אדם בסביבתו הטבעית ללא כל פרובוקציה. 24 מקרים נוספים שהתרחשו ב-2024 הוגדרו כ"תקיפות מתגרות", שהתרחשו כתוצאה מהטרדה או ניסיון של בני אדם לגעת בכרישים.

ארצות הברית רשמה את מספר תקיפות הכרישים הלא-מתגרות הגבוה ביותר בעולם - 28 מקרים מאומתים. מספר זה מהווה 60% מסך התקיפות העולמיות. אוסטרליה נמצאת במקום השני עם 9 מקרים, מספר נמוך מהממוצע השנתי של 15 מקרים באזור.

"אינם מסוכנים לבני אדם"

ד״ר מויאל שחה ליד הכרישים באזור חדרה אך לפני כחודשיים ומספר שהכרישים שנמצאים שם (וגם סמוך לחופי אשקלון) מגיעים החל משלהי הסתיו לאורך החורף ועד סוף האביב לאזורים אלו. לדבריו, כמה עשרות מהם מתקבצים שם, משני מינים ובגדלים שונים, בגלל המים החמים המוזרמים לאזור על ידי תחנות הכוח של חברת החשמל.

חיפוש אחר הצוללן הנעדר מתקיפת הכריש,צילום: שרון לייבל / תיעוד מבצעי יחידת להבה

לדבריו, מרבית הכרישים שנמצאים באזור חדרה הן נקבות ממין כריש עפרורי המגיע לגודל של שלושה-ארבעה מטרים וסנפירתנים, שמגיעים עד לאורך של כשני מטרים.

"ב-99% מהמקרים הכרישים אינם מסוכנים לבני אדם", הוא אומר. "סכנה עלולה להתרחש במקרה שבו הכריש עבר טראומה על ידי בני אדם שפגעו בו - בשוגג או במזיד". מויאל מוסיף כי ברוב המקרים מדובר בהצקות תכופות של בני אדם בבית גידולו או אפילו בהתעללות שעבר כריש בודד כזה או אחר, כאשר שאר הכרישים עלולים להצטרף אליו.

״במקרה של תקיפות של עמלץ לבן, לעתים רחוקות מאוד יש גם זיהוי מוטעה של גלשנים ככלבי ים או יונקים ימיים אחרים״, הוא מסביר.

מי בסיכון?

מחקרים בתחום מצביעים על כך ששחיינים הם הקבוצה הפגיעה ביותר להתקפות כרישים, עם 50% מהתקיפות. גולשי גלים מהווים 34% מהנפגעים, ואילו צוללים חופשיים ושנורקלרים מהווים 8% נוספים.

בשורה התחתונה, החוקרים מדגישים כי למרות הפחד הנפוץ מכרישים, הסיכוי להיפגע מהם נותר נמוך מאוד אם שומרים על כללי הבטיחות, והירידה במספר התקיפות מעידה על מגמה חיובית בהסברה ובהתנהגות נכונה במים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר