"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מאיים גם על ישראל: בעל החיים הפולש שמסתתר מאחורי הטרנד הוויראלי
בתקופה האחרונה צצים ברשת סרטונים של צעירים מרסקים ביצי חלזונות המכונים "תפוחונים", מין פולש ומסוכן שיש לפעול למניעת פלישתו והתבססותו בישראל • שוחחנו עם החוקר ד"ר עוז ריטנר, שהסביר לנו על החילזון הבעייתי
ביצי חילזון התפוחון. צילום: מתוך טיקטוק

מאיים גם על ישראל: בעל החיים הפולש שמסתתר מאחורי הטרנד הוויראלי

בתקופה האחרונה צצים ברשת סרטונים של צעירים מרסקים ביצי חלזונות המכונים "תפוחונים", מין פולש ומסוכן שיש לפעול למניעת פלישתו והתבססותו בישראל • שוחחנו עם החוקר ד"ר עוז ריטנר, שהסביר לנו על החילזון הבעייתי

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בעוד הרשתות החברתיות מוצפות בסרטונים של צעירים מרסקים ביצי חלזונות אדומות, מאחוריהטרנד הוויראלימסתתר סיפור מטריד על מין פולש שמאיים על החקלאות הישראלית. ה"תפוחון", חילזון מים מתוקים שמקורו באמריקה, הפך לאחרונה לאויב מספר אחת של חקלאי המים בארץ ובעולם.

"אתם רואים את הביצים האלו? תרסקו אותם מייד", אמרה אחת הגולשות בטיקטוק. "אלו ביצי חילזון התפוחון, מין פולש המשפיע על החקלאות בלואיזיאנה (ולא רק). הן ביצים בצבע ורוד בהיר וכשהן בוקעות, יוצאים חלזונות מסוכנים לבני אדם ולבעלי חיים. אל תיגעו בהן בידיים, תקחו מקל או כלי אחר ותנקשו אותן במים כדי למנוע בקיעה".

בסרטון אחר, אחד הגולשים ציין: "התפוחונים הורגים סוגים אחרים של חלזונות ויש להם השפעה מאוד רעה על הסביבה", כשבתגובות לסרטון גולשים נוספים כתבו על ההשפעה השלילית שלהם וחלקם אף התבדחו על המראה החיצוני של ביצי החלזונות, שנראות כמו פטל אדום.

ד"ר עוז ריטנר, מנהל אוסף הרכיכות והפרפרים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי החילזון, שיכול להגיע לממדים של תפוח גדול, מגיע לישראל בעיקר דרך מגדלי דגי נוי. "בתחילה, אנשים שמים אותו באקווריומים כדי שיאכל אצות", הוא מסביר. "כשנמאס להם, האנשים זורקים את המים עם החלזונות למקור מים עירוני או טבעי. אלא שהמין הזה מגיע גם לטבע ומהווה פולש בעייתי".

חילזון תפוחון, צילום: Stijn Ghesquiere

לדברי ד"ר ריטנר, החילזון הזה אינו מהווה רק סכנה לטבע אלא הוא מסוכן גם לבני האדם ולכן יש לפעול למניעת פלישתו והתבססותו בישראל. "סכנה נוספת גדולה שיש בחילזון הזה היא שהוא ווקטור למחלות אצל האדם כמו דלקות קרום המוח ובזה הוא דומה לחילזון האפריקאי, אלא שהתפוחון חי במים מתוקים והחילזון האפריקאי חי ביבשה".

בנוסף, המזיק הזה יכול לפגוע קשות בחקלאי מים, גם בצורה מקומית וגם מבחינת היכולת שלהם לייצא סחורה לחו"ל. "החילזון הזה אוכל הרבה ופוגע בחקלאות מים כמו גידול צמחי מים או פרחים כמו נופרים, אותם החילזון אוכל ופוגע בהם. אלא שזו בעיה קטנה יחסית. הבעיה הגדולה היא שאם חלזונות מגיעים עם סחורה ישראלית לאירופה זה יכול לשים איקס גדול על הייצואן ולא פעם על כלל הייצואנים הישראלים, זה יכול לעצור את האירופאים מלייבא מוצרי מים מישראל".

החוקר ציין כי כיום לא ידוע על שיטה ישירה למניעת התפשטות החלזונות בתוך בריכות או מקורות מים. "אני לא יודע על טיפול ממוקד כנגד החילזון, הדבר היחיד שניתן לעשות זה לייבש את מקור המים ולמלא את הבריכה מחדש, אחרי שהחלזונות מתים. בכל מקרה היו כבר מקומות בטבע שהוא זוהה בהם ואנחנו עם משרד החקלאות מנסים להיאבק בתופעה כדי שלא תתרחב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...