"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מרגש: הפרא היתום שנמצא ליד אמו המתה שוחרר לטבע | צפו

כשנתיים לאחר שאותר באזור הערבה לצד אמו, ששכבה ללא רוח חיים לאחר שככל הנראה נפגעה מרכב, הפרא "קצב" הוחזר למקומו הטבעי • מהם סיכויי ההישרדות שלו ולמה הוא לא עבר בתחנת מעבר לפני החזרתו? כל הפרטים

,עודכן
0השמעה

הפרא היתום משוחרר בחזרה לטבע // צילום: מור אוחנונה - רשות הטבע והגנים

"קצב", סייח פרא שנמצא בשנת 2022 בהיותו בן חודשים ספורים ליד גופת אמו שנדרסה בכביש 40 באזור הערבה, הושב בשבוע שעבר לטבע אחרי שנתיים של טיפול בחי בר יטבתה. מדובר במאורע מרגש, שכן הפעם האחרונה שבה בוצע שחרור דומה הייתה לפני 14 שנים, ב-2010.

לדברי ערן גיסיס, פקח רשות הטבע והגנים שמצא את "קצב" בשטח, הסייח האומלל עמד ליד אמו וזעק זעקות שבר קורעות לב. לפי המצב בשטח, נראה כי האם נפגעה בכביש מרכב חולף בזמן שהשניים שוטטו בקרבתו. האם הצליחה לגרור עצמה מהכביש אלל השטח ואת הסייח איתה, אך שם כבר לא הצליחה להחזיק מעמד – ומתה. בעצתו של וטרינר הרשות דאז, ד"ר רוני קינג, ומתוך ההבנה כי הסייח לא ישרוד לבד בטבע, נלקח "קצב" והועבר לטיפולו המסור של צוותחי בר יטבתה.

הפרא היתום לצד גופת אמו,צילום: ערן גיסיס - רשות הטבע והגנים

בהגיעו לחי בר, הבינו צוותי המקום כי "קצב" בן חודשים ספורים בלבד. אז, הוא הוכנס לתחילת שיקום בשטח הפתוח, יחד עם עדר הפראים במקום. מור אוחנונה, מנהלתחי בריטבתה ברשות הטבע והגנים, סיפרה: "החי בר משמש למינים מסוימים, כגון הראם הלבן וצבי השיטים, כגרעין רבייה והשבה לטבע, בעוד עבור הפראים המקום אינו משמש לרבייה. תהליכי שחרור פראים מחי בר יטבתה הסתיימו לפני מספר שנים, אך המקום עדיין משמש כמרכז לשימור המין בקבוצה קטנה וכמרכז להצלה והשבה לטבע של פרטים שמקורם בטבע".

ד"ר תומר ניסימיאן, וטרינר רשות הטבע והגנים, הסביר כי על פי המטפלים, ההתאקלמות של "קצב" במקום הייתה מורכבת, לאחר שנדחה על ידי עדר הפראים והתחבר לבסוף לערודות, הנקבות החיות בשטח. בחודשים האחרונים, "קצב" החל להפגין סימני בגרות שהתבטאו בריבים עם זכרים אחרים וניסיונות להזדווג עם הערודות והפראים האחרים, מה שגרם לצוות להבין כי הוא הגיע לפרקו – כך גם זמנו לשוב לטבע. ד"ר ניסימיאן הרדים את "קצב" בירי חץ הרדמה, ובהמלצת האקולוגים הוא שוחרר בשבוע שעבר בבאר פארן, מקום המאפשר לו מים ומזון ושקיימים בו פראים אחרים שיוכל לחבור אליהם.

עוד אמר ד"ר ניסימיאן כי באנשי הרשות מתכוונים להמשיך לעקוב אחרי "קצב" באמצעות מצלמות שביל. "הוא שוחרר בשיטה שנקראת 'שחרור קשה, כלומר שחרור היישר לטבע ממרכז ההשבה, ללא אקלום בתחנת מעבר. מכיוון שתהליך השבת הפראים לטבע מהחי בר הסתיים כבר לפני שנים, אין יותר תחנות מעבר, ולכן מתבצע רק שחרור קשה – שכיום ידוע שיש לו גם יתרונות בהתאקלמות לסביבה החדשה ואחוזי שרידות טובים", אמר.

הפרא היתום ששוחרר בחזרה לטבע, בשבוע שעבר // צילום: גולן רידר - רשות הטבע והגנים

לדבריו, לפרא בוגר אין אויבים טבעיים, ולכן סיכויי ההישרדות של "קצב" גבוהים. "הוא שוחרר בסמוך לבאר ומקור מים בתקופה שעדיין יש מספיק צמחייה טבעית ובאזור בו יש עדרי פראים פעילים, כך שאנו מקווים לשרידות והשבה מוצלחת", ציין.

ד"ר טל פולק, ראש תחום שימור חיות בר ברשות הטבע והגנים: "השבה לטבע היא פעולה שיש בה סיכונים לחיה שמשתחררת, אך היא חיונית לתחזוק המינים בטבע, בייחוד מינים שנכחדו לגמרי מהנוף ואשר מתקיימים כיום רק בזכות השימור וההשבה, כמו הפראים. ללא פעולות ההשבה, לא היינו רואים פראים יותר בערבה הישראלית. 'קצב' נולד בטבע ולכן מקומו שם. אחוזי ההצלחה של השבה לטבע עומדים על כ-50%. וגם אם בשבי סיכוייו לשרוד גדולים יתר, אלו המצליחים לשרוד השבה לטבע מצליחים הלכה למעשה לשמר את המין".

הפרא היתום לאחר תפיסתו,צילום: גולן רידר - רשות הטבע והגנים

הפראים מתת המין הסורי נכחדו כמעט לחלוטין מהטבע הארצישראלי בתחילת המאה הקודמת, והושבו חזרה לטבע בפרויקט של רשות הטבע והגנים. ב-1968, הרשות הביאה מאיראן ארצה 11 פרטים של פראים מתת מין פרסי, לגרעין רבייה בשמורת הטבע חי בר יטבתה. מאז, הפראים חזרו להסתובב בדרום הארץ, כפי שעשו בעבר. כיום יש יותר מ-300 פריטים המסתובבים ומתרבים באופן חופשי בטבע, ונמצאים בעיקר מצפון הר הנגב ועד פארן.

ברשות הטבע והגנים ביקשו שבמקרה ונתקלתם בחיית בר במצוקה, להתקשר למוקד שלה במספר 3639*.

הפרא היתום לאחר שהוחזר לטבע,צילום: ראיה רובינשטיין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר