בזכות החיילים: יעל פצוע טופל – ושוחרר בחזרה לטבע

יעלבן 13 ניצל בשבוע שעבר על ידי פקחרשות הטבע והגניםאבי גדליה, אשר שלף קוץ ענק מרגלו הקדמית של היעל המבוגר.

הדיווח על החיה האומללה הגיע אתמול אל גדליה מחיילי מילואיםהמשרתים בבסיס הממוקם בשמורת הרי אילת, שמורה שבה קיים עדר יעלים גדול. החיילים דיווחו כי הם הבחינו ביעל המתקשה ללכת, שלא ברח כאשר בני אדם התקרבו אליו. בעקבות הדיווח, גדליה הגיע לשטח לצדו של ד"ר אילן זבירין, וטרינר העובד עם חיות בר, כדי להרדים את החיה ולטפל בה.

לאחר שהיעל הורדם, הם בחנו את רגלו וראו את הקוץ העצום תקוע ברגלו של היעל. הם ירו בו חץ הרדמה, ושלפו בקלות את הקוץ מבלי שהיה כל צורך לקחת את החיה להמשך טיפול. ולמרות זאת, היה ניכר כי היעל התקשה מאוד להאכיל את עצמו בשל רגלו הפצועה וניכר כי הוא איבד רבות ממשקל גופו.

גדליה סיפר: "היעל נראה בסדר אך כחוש מאוד. יעל זו חיה שאוכלת כל היום, ומכיוון שלצמחים יש ערך קלורי מאוד נמוך, היא חייבת לאכול הרבה. הפציעה מנעה מהיעל לאכול בכמות שאותה הוא צורך בדרך כלל. אני מקווה שהוא יעלה במהרה את המשקל שאבד ושיחזור לעדר המקומי".

היעל הנובי חי בעיקר בסיבה מדברית, שבה הוא מטופס או יורד ממצוקים בקלילות. בישראל, אוכלוסיותיו הידלדלו בעבר עד סףהכחדה מהנוף המקומיעקב ציד מכוון. אמנם פעולות הסברה וחקיקת החוק להגנת חיית הבר (תשט"ו 1955) הקטינו את הפגיעה ביעלים ועם השנים אוכלוסייתם התאוששה, אך אף על פי כן עדיין מוקדם מדי לנוח על זרי הדפנה.

בישראל היעל הנובי מתקיים בעיקר במדבר יהודה, בנגב ובהרי אילת, ובשל מאמצי שימורו ניתן למצוא פרטים גם באזור יהודיה וברמת הגולן. משקל הזכר 60-52 קילוגרמים ומשקל הנקבה 40-23 קילוגרמים. אורך הקרניים המרבי של הזכר מגיע ל-130 ס"מ ושל הנקבה ל-40 ס"מ. ליעל הנובי יש פרוות חורף עשירה במרכיב צמרי, ואילו בקיץ הוא מחליף לפרווה דקה ומבריקה שגם מנדפת חום (שחלק ניכר ממנה היא מחזירה מקרינת השמש).

היעלים הם יונקים המעמידים צאצאים בתקופת האביב, כשבכל המלטה יש גדי אחד או שניים. היעל מהווה את הסמליל של רשות הטבע והגנים, שילוב שמטרתו לייצג את מאמציה הרשות לשמור בהצלחה על חיות בר ועל מינים נכחדים אחרים, שכן היעל הנובי, מלך מצוקי המדבר, נתון בסכנת הכחדהעולמית.